עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני צופה בערוץ קבלה לעם של בני ברוך
הערוץ שמכין אותי לחיים באמת ובכיף
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
בלילה  (1)
ארכיון
קישורים לעיון
הסוף הטוב
27/11/2020 22:05
איילת רחמים

אתה אופטימי ידידי  ?

למה לחיות בחרדות וצער כשיש סוף טוב סוף מופלא . 
למה לא לקרב אותו ללב הכי קרוב שאפשר ולצלוח את הגלגול הזה כאן ועכשיו . 
להיכנס לתהליך של התעוררות הדרגתית בעודי חי. 

יש תרופה מופלאה ליישוב הדעת ולפתיחת הלב .לחוות את החיים במלואם. 

 אין קץ .

 הנשמה לא תפסיק להתגלגל עד הגיעה לגלגול בו האדם יחווה אותה בכללות הארתה עליו .
בשלמות ונצחיות . 
כאיש אחד בלב אחד. 

https://campus.kab.co.il/kab/wisdom-of-life-course-lp1-2-2/

להלן קישור לקורס יסודות בחכמת הקבלה שנפתח ביום ב הקרוב .

0 תגובות
סוף טוב הכל טוב
27/11/2020 21:47
איילת רחמים


סוף טוב הכל טוב .
הסוף של האדם בבחינת חלקו בנשמה הכללית
הוא סוף טוב הכל טוב . 
מפני שהנשמה היא נצחית 
והיא תאיר לו בכללותה .

הסוף שלה טוב הוא אין סוף, אין קץ 
שלמות ונצחיות .
השלמה בין הפכים .
גלגולים שאדם עובר נועדו להכשיר אותו לקבל את כללות הארתה של הנשמה הכללית .

חכמת הקבלה מקרבת אל האדם את הנצח השלם הטוב ומיטיב עם עצמו ועם חלקו בעולם .

יום שני הקרוב נפתח קורס בזום . יסודות בחכמת הקבלה . תקרבו ותתקרבו אל השלם בכיף . 

אף אחד לא רוצה לעזוב את העולם הזה וחושב שיש עולם הבא ,זה אבסורד, אין עולם הבא אחרכך 
יש עולם הבא בעודנו בעולם הזה . 
או אין כלום . 
נגיד שיש סתם חיי בהמה פצועה שסופה ידוע לכולם.

להיפטר מהעולם הזה ,ברוחניות זה נקרא להסתנכרן . להגיע להשוואת צורה לתכונת ההשפעה .
 נגיד שאני משתחררת מאחיזה בגדרים שגודרים את הרצון שלי . ואני מאמצת את אותו רצון בהבדל משמעותי שהוא רצון לקבל שמותקנת עליו כוונה על מנת להשפיע . 
רצון שהיה לי גדור בתפקיד לקבל לעצמי ,שמנהל את הכל מכל שכן אותי ,בתוך גוף גשמי 
פתאום בתהליך נרכש הופך להיות רצון שמותקנת עליו כוונה להשפיע . 

הוא נעשה רצון לקבל שמכוון להשפעה .
זה הרצון החדש שאני אקבל בעודי בחיים חיותי בעולם הזה . 
וכאשר אהיה מספיק מנוסה ומתורגלת להשתמש ברצון לקבל בצורה החדשה המכוונת להשפעה
 אני אחווה חוויות נפלאות של קשרים חדשים עם התכונה הנעלה שנקראת השפעה ואהבה . 

אני ארגיש נוכחותה ועליונותה על כל המעקשים בדרך . אני אהיה קשורה לשורשה של תכונה זו באמצעות הכוונה שהותקנה על הרצון הטבעי שנולדתי עימו. זה שהסתובבתי סביבו ,ששלט עלי ופירפר אותי לא מעט . 
שהיה כרוך בהרבה סבל וצער .

אולם התיקון שארכוש עליו יהיה ככ מחונן ככ מופלא עד כי אתכלל בנפלאות הבריאה בחוויה אדירה . 

אומנם שלא רציתי בזה מלכתחילה .אומנם שברחתי מזה .אומנם שלא האמנתי שאני חלק מנשמה ככ עצומה . 
אך מאחר וזו סיבת ירידת הנשמה לעולם הזה , ללב שלי נכנסה כנקודה מזערית בגוף זמני וחולף . נאלצתי בלית ברירה לעבור סיבובים כמו סביבון סב סב סב עד שקניתי את החכמה הנקראת חכמת הקבלה ועליתי בשלבים על הסולם המוצב ארצה ומגיע השמיימה . 
ורכשתי את המדרגה הראשונה שאוחזת בשורש הבריאה וכבר נשמת אדם תלמדנו והשם יגמור בעדנו . 

https://campus.kab.co.il/kab/wisdom-of-life-course-lp1-2-2/

0 תגובות
תום ויושר יצרוני
27/11/2020 15:45
איילת רחמים
כשהילד קטנטן הקשר עם ההורים עוד בגבולות ההורה .
כשהילד גדל ,הוא כבר פחות ופחות בגבולות של ההורה שגידל אותו . 
הוא כבר יציב לעצמו גבולות . 
אך ההורה שהשקיע בילדו הקט ופיתח כלפיו רגשות ותחושות של הצלחה ומעידה . 
ציפיות ונשיקות לאושר ועושר ,בריאות וכל טוב .
ההורה הזה מגיע לרגע המוקדם הזה 
שהוא צריך לשחרר 
להסיר את הגבולות ששם 
לצורך גדילת הקטן .

ולהתרחק כביכול 
אולם לא להתנתק .
להתרחק מצד אחד 
מצד שני לא להתנתק. 

עכשיו התפקיד ההורי עובר שידרוג 
עליה ברמת היחסים .
עכשיו ההורה התומך המלווה המעודד המסייע האוהב צריך לעשות זאת בגבולות שהילד עצמו מציב . 
התהפכו היוצרות .
הגולם קם על יוצרו . 

ההורה צריך כעת לראות את הפרפר שעומד לצאת מהגולם 
ולא את הגולם .
להתייחס אל הפרפר ולא אל הגולם .
אולם הפרפר עדיין בגולם .

פה נדרשת מההורה אומנות הורית 
להיות הורה אמן אחרת המהפך הנדרש ילווה במשבר כואב ובחוסר הבנה זה את זה . כמו הרס ליחסים היפים שגידלו אותנו כהורה ובת .

כשהילד כבר לא ילד קטן משמע שהאישיות שלו התפתחה 
הוא מרגיש עצמו אינדבידואל 
אך עדיין לא מיוצב על האישיות שנוצרה 
בתוך נקודת התום ויושר יצרוני ...

חוויות הגדילה הכרוכות ברגשות שמתעצבים מתוך מצבים של נפילות ,היתקלויות ,מריבות ...
מצבים שכל קטן לומד מתוך נסיון של התקשרויות שלו עם חברים . עם ההורים ,עם אחים ...

הרצון לקבל לעצמו.
 מה שהוא רוצה ,לעומת הרצון של הזולת .

הרצון של הנקודה התמימה בליבו שבתום ויושר רצתה לשחק ,להנות ונתקלה במשהו או מישהו כביכול שמחוצה לה .

שבכוחניות  מפריע לה . 
שבדחיפה מפיל אותה 
שצועק לעברה האשמה 
והיא בהתחלה בפליאה 
ממש לא מבינה מה 
זה לא נכון מה שמוטח כלפיה 
לא קוראים אותי נכון .

שוב ושוב זה חוזר ונשנה 
איך הזולת ,מי שלא יהיה 
לא קורא אותי נכון .
הוא בטח לא רואה 
את הנקודת תום ויושר שבליבי .
הוא בטח רואה רק את האישיות האגו שעוטף אותה .

בעצם גם אני בעצמי לא יכולה להביע אותה 
את נקודת התום ויושר הפנימית .
אני לא יכולה להגיד עליה ולא יכולה לדבר אותה 
כי מי ששולט זה המעטפת הסביבה העיגול שבתוכו היא נמצאת עטופה כמו סוכריה . 
0 תגובות
בירור
21/11/2020 13:00
איילת רחמים

בתכלס מאז שהכרתיך לא הלכת עימי צעד אחד לעברי .לצורך שלי ,לרצון שלי . 
וגם עכשיו אתה בשלך שלך . 
גם אני לא יכולתי ללכת איתך או אחריך בתנאים שראיתי . 
זה הטבע של בנאדם . לכן 
דרכנו נפרדו . 

 בעייני רוחי בך ראיתי בן אדם שלם .
מאז כשהכרנו נשארת בלבבי
 והבנתי אותך כמי 
שאין לו חיסרון למה שיש לי 
אין לו שאלות 
הוא חיפש וכבר ומצא לעצמו תשובות .
כאילו חיית בשלום עם הטבע שלך וסביבך.

אתה פשוט היית לעומתי ,בשלום עם עצמך ועם החיים שלך .

אני להבדיל הייתי בהרגשת חיסרון גדול.
חיסרון שהתחיל מילדות ,בשאלות חיים ,שלא הניחו לי להמשיך לחיות בנחת ,ללא תשובות ,המיישבות אצלי את הדעת . 

שאלות שהנחו את כל המפגשים
 והאירועים והמצבים בחיי .

ברגע שחיסרון זה קיבל אצלי את המילוי שלו לשביעות רצוני ,התיישבה דעתי .
 
מצאתי אותו כחיסרון מוביל כמציין דרך 
משמעותי ראוי ומפרה אותי .

מאותו רגע אני אוהבת אותו ושומרת עליו ככזה . מחיסרון הוא נעשה לרצון  
מרצון לחפץ לב 
מחפץ לב למשאלות גדולות 

בדרכי פגשתי אותך .
 אז ... אחרי שעפתי מחלון החדר שלך 
 שהיתה לי בו פינה קטנה, גם בארון הבגדים שלך.

 מאז 
בתהליך החיפושים שלי  
שמתי לב שאני חיפשתי אותך ,באחרים .
רק בהבדל אחד 
שהבחור שיהיה הכי דומה לך 
במראה 
בהלך הרוח 
בהתנהגות 
בראש הטוב 
 ובלב  
יהיה גם כן רוצה ללמוד כיצד לנצח את הכוח המפריד .

אני מבינה היום שמה שמחבר אנשים 
זה רצון משותף לשניהם.
לנו לא היה כזה .

היום הרצון שלי בכל הנוגע אליך 
הוא
 א. להסכים עם זה, שלא עלינו על רצון משותף 

 הרצון שהפגיש בנינו ,היה ,אז 
כשאני בגיל 19 ואתה בגיל 28 ... 
הוא היה כנראה מסווג ,
לא בהתאמה 
זמני וחולף .

השאיר בי טעם טוב ,אך גם תחושת פיספוס .

אבל ביחס להיותו זמני וחולף ,תחושת הפיספוס מתפוגגת לה. 
 אני עצמי השתנתי .
באשר אליך אין לי מושג מה היחס שלך כלפי מה שהיה .
אולי אתה הבנת זאת הרבה לפניי . 

 ההבנות שרכשתי ונבנתי מהן ,שינוי את השקפת  עולמי.
  אני פחות תופסת בידיים ורגליים את המתרחש ומתחולל בנפשי . 
רגשותיי פתוחים לחוויות חדשות מכוונות יותר ליעד שאליו רצוני להגיע . 
ב. 
אותך אני רואה כמי שהגיע ליעדו המושלם . 
יש לך כל מה שרצית
 ואם יש לך חלומות נוספים, אם ניפגש באיזה חלום ודאי ניפגש כאנשים אחרים . 

אולם קצת מכירים במשהו, כי היינו מאוהבים 
פעם ...לפני מלא שנים .

ברור לי כשמש שמבחינה פיזית אנחנו נמשכים מאוד זה לזה .

מכל מקום אני לא רואה סיבה מצידך לרצות איזה קשר עימי . 
ואולי אתה גם חושש ומעדיף להתרחק מכל קשר עימי .
אתה לא עונה להודעות . 
גם להודעה עניינית . 

למעשה מה יש לך לקבל ממני ? שתרצה בקרבתי? 
מי שיש לו הכל ... 

מצד שני מי שלא עסק בחייו לנצח את הטבע .יותר נכון לומר ללמוד איך להתאחד עימו .כמו שכתוב מתוך שלא לשמה יבוא לשמה ... אז הוא ודאי חי חיים חלקיים ולא באמת שלמים . אבל מצד שני אם אין לו חיסרון לזה אז הוא לא חי חיים חלקיים מבחינתו אלה החיים ... שלו. 
0 תגובות
כשהוא יקיץ
15/11/2020 01:06
איילת רחמים
מה יקרה כשהוא יקיץ
הרצון הבוער בי רק להימצא לידו 
רק להרגיש נוכחותו המתנודדת 
לשמוע אותו מדבר 
לשבת איתו לארוחת בוקר 
לקבל ממנו קבלת פנים בערב 
לקחת מידיו כוסית יין 
לבקש שיביא את המחברת 
להשמיע לו שיר ודרכו להביע את שהלך עימי 
כשהייתי רגע עם הגב אליו .

לספר לו על הגעגועים שעוטפים את לבבי
 גם בעת שאנו יחד .
את הפליאה על איךיכולה להיות כזאת הרגשה באישה ? 

להרגיש השתוקקות וגם את המלאות
 ואין מילה לזה .
אולי געגועים זו הרגשה שדומה לזה . 

אבל כשהוא יקיץ 
גם הכעס ,הנקמה,הייצר הרע יקיץ עימו 
כי נפרדתי ממנו בצורה קיצונית .
כי נעלמתי לו כמו מענישה אותו בחומרה 
כי הוא לא קיבל הזדמנות לבקש סליחה . 
וכי החזרתי אותו כלעומת שבא כשקראתי לו לבוא לפגישה .
כי לא הסכמתי להיות שוליה . 
אני איתו הייתי טוטאלית ,סוג של קיצונית ולא וותרנית ודאי לא פשרנית . 
אז כאשר הוא יקיץ ויראה שהשתנתי .שאני פנויה לקשר מהסוג החופשי . שלא מתחייב להיות פנוים זה לזה כלל ועיקר. 
שרק מבלים מידי פעם יד ביד בטיול בטבע .
שנעשיתי גם כמוהו .
אך כשהוא יקיץ ,הוא ילך ויתעורר להרגשה של להיות יותר טוטאלי . יותר פנוי לקבל את הרצון שלי המשתוקק להיכבש על ידו בלב ונפש ולא להישאר רגל אחת בחוץ . 
0 תגובות
מה יקרה כש...
14/11/2020 10:45
איילת רחמים
מה יקרה כשהוא יקיץ? 
הוא לא הלך עם הלב שלו . 
הוא לא רוצה לפתוח מחסומים . 
חי חיים חלקיים .

עם בת הזוג . 
הוא לא מתעניין בה 
הקירבה עם תיקרה .

לא נפגשים עם 
המקום הריק ביחד איתה .
כסוגיה .

"את מפריעה לי עכשיו . 
לא מתאים לי עכשיו"

מכניס עצמו לבית סוהר 
,הנפש 
בהרהורים חרדות לחצים .

כשהוא יתעורר הוא 
 ינסה להבין אותה 
ירצה לשוחח איתה 
ירצה לשתות 
אור ענוג מהנשמה .

ירצה לדעת מה היא רוצה 
את מי היא מחפשת 
את מי אוהבת 

ילמד איתה ביחד 
יעריך את יופיה .
יביט בה בעיניים שוקקות .
יעשה עימה אהבה .

ירצה לתת לה הכל . 
ירצה שהיא לעולם לא תעזוב 
 יבחין בכל תנועה שלה 
 הוא יבנה ממנה . יתרגש ממנה . יזהר ממנה . 

מה יקרה כשהוא יקיץ וירגיש את 
הרצון הבוער בי שוב
 רק להימצא לידו 
רק להרגיש נוכחותו המתנודדת 
לשמוע אותו מדבר 
לשבת איתו לארוחת בוקר 
לקבל ממנו קבלת פנים בערב 
לקחת מידיו כוסית יין 
לבקש שיביא את המחברת 
להשמיע לו שיר ודרכו להביע את שהלך עימי 
כשהייתי רגע עם הגב אליו .

לספר לו על הגעגועים שעוטפים את לבבי
 גם בעת שאנו יחד .
את הפליאה על איך יכולה להיות כזאת הרגשה באישה ? 

להרגיש השתוקקות וגם את המלאות
 ואין מילה לזה .
אולי געגועים זו הרגשה שדומה לזה . 

אבל כשהוא יקיץ 
גם הכעס ,הנקמה,הייצר הרע יקיץ עימו 
כי נפרדתי ממנו בצורה קיצונית .
כי נעלמתי לו כמו מענישה אותו בחומרה 
כי הוא לא קיבל הזדמנות לבקש סליחה . 
וכי החזרתי אותו כלעומת שבא כשקראתי לו לבוא לפגישה .
כי לא הסכמתי להיות שוליה . 
אני איתו הייתי טוטאלית
סוג של קיצונית ולא וותרנית 
ודאי לא פשרנית . 

אז כאשר הוא יקיץ ויראה שהשתנתי .
שאני פנויה לקשר מהסוג החופשי .
כמו שהוא היה ...
לא שהטוטאלית שאני לא קיימת 
ודאי שקיימת .
אלא שגם הליברלי יחודי וחופשי שהוא 
גם תכונה זו כבר בי קיימת.
עברתי דרך ארוכה 
שלושים שנה 
אינני צריכה יותר קשר 
 מחייב שתהיה פנוי אלי 
די לי 
רק לבלות מידי פעם יד ביד בטיול בטבע .
נעשיתי גם כזאת.

אך כשהוא יקיץ 
,הוא ילך ויתעורר להרגשה 
שלהיות יותר טוטאלי
 זה בעצם עדיף .

הוא יקיץ להיות יותר ויותר פנוי
 לקבל את הרצון שלי
 המשתוקק להיכבש על ידו בלב ונפש
 ולא להישאר רגל אחת בחוץ . 

הוא ירגיש שחסרה לו הבנה ,שהוא פעם התאהב בה אך מאז ,הוא בעצם ,אף פעם לא זכה לאמנות האהבה.

כשהוא אמר לה שהוא מאוהב בה ,אך הוא לא יתחתן איתה .הוא ראה בעיני רוחו שהיא האישה שהוא יכול לאהוב עד כלות ,שהיא תהיה רעיה נהדרת ,ואמא נפלאה לילדיו ,אך הוא לא יוכל לשאת אותה לאישה מפני שהוא טיפוס אינדבידואליסט ,ליברל .
 יום אחד
הוא ירגיש שאיבד משהו שנמצא באישה השניה שפגש למשך תקופה קצרה בחייו , כשהיה בן 28 . מיד אחרי שהתגרש מהאישה הראשונה . 

הוא זוכר שהיה בה משהו בתולי . היא היתה צעירה ממנו בתשע שנים. 
היא היתה אידיאליסטית חולמנית  .

הוא פגע בה . שנה ארוכה מאז שהיא נעלמה הוא חיפש אותה ולא מצא. 

היה לו צורך לבקש ממנה סליחה .
הוא יודע שהיא לא סלחה לו .

הרצון של הנשמה שלו יתעורר 
סיבת הקיום תרצה להתברר לו 
זה שהוא נפגש עם  ,זו וזאת 
זה לא העיר אותו.

זאת שירדה להתלבש בגוף בשר ודם ונקראת אישה.
 זאת שרוצה לממש רצון בוראה
עזבה והלכה לה לדרכה .

 ממנו היא ברחה פגועה .
 ביום סתוי אחד 
בגשם .
פתחה חלון ויצאה כמו רוח ,כמו ציפור 
ונעלמה .

אולי מפני שהוא לא הבחין במשמעות שלה בחייו .
במשמעות של מפגש החיים הזה בין שניהם .
שהיה ככ עוצמתי בהרגשה ,במשיכה .

הוא יהיה שבוי בעצמו ובדרכו 
ולא אימץ אותה מיד לליבו
,הוא לא החזיק אותה בשתי ידיים מחבקות
 יותר מלילה אחד.

הוא לא הציע לה להינשא לו 
הם כבר לא ילכו יחדיו 
שניים שהם אחד.
 בלב ונפש חפצה 
לגלות ביחד את מה שחסר לשניהם 

את תכלית הבריאה 
את תכונת הנשמה 
את הקשר בין הגוף לרוח 
בין גבר לאישה 
בין רצון להנות לבין רצון להנות .

להגיע לכלי היודע לקבל עלמנת להשפיע
 הדדית זה לזה 
תוך יצירת קשרים טובים עם הטבע.

את כל זה שניהם לא ידעו אז לפני שלושים שנה .

קודם הוא פגש את זו שהוא התחתן איתה 
 אך הבגידה הפרידה בניהם  והם התגרשו . 

מיד אחרי כן הוא נפגש עם זאת שהיא אידיאליסטית חולמנית.
חלקיק מהנשמה שלו ,שלא מתפשרת, שהולכת על כל הקופה ונאמנה לאידיאלים שלה .אך היא כציפור דרור שהעולם עדיין נסתר עבורה .
היתה בתחילת דרכה לחפש את יעודה .

זו הראשונה שלו היתה גאון עם מקחול . ציירת של הטבע המתראה לה כ
נוף ,צמחים ,גוף אדם ,פנים ...
זאת החולמנית היתה ,מבריקהה ביכולת השכלית שלה לעבד נתונים ולרדת לשורה תחתונה . 

היא זאת  שלא תניח לו לישון
עד שהיא לא תגלה שהרצון שלה 
זה הרצון של ההוא הנסתר
 המשפיע .הטמיר והנעלם
שנמצא בתוך רצון של שניהם . 
באופן הופכי למשפיע .

היא לא הסכימה אז  להיות איתו רגע אחד נוסף, 
מפני שהוא לא רצה לילך איתה 
עד למציאה .

אין אצלה פשרות 
ביחד או לחוד .
ברווחים או במחיר גדול .

 בין ביודעין בין בלא יודעין 
רצתה שילך עימה ויעטוף אותה
 בכל אשר ימצא לאל ידו לעשות בשביל האהבה הגדולה .
 למען המציאה שעתידה להימצא עבור שניהם  בדרך . 
אהבה בתענוגים
 של חסד ואמת .

מאחר והוא אמר לה יום אחד שהם לא יתחתנו 
,היא מיד עזבה .נעלמה . 

כל עוד טוב לו עם עצמו ועם העתיד שלפניו ,הוא לא יתעורר אליה .

היא שועטת בחיפוש תמידי אחר האושר
אצלה הוא  הולך  בד בבד עם ישוב הדעת
 ומימוש האידיאלים המיטיבים עם האדם כיצור חברתי .

היא ניפגשה עם שני מקובלים גדולים . 
האחד מקובל חסיד במיניאפוליס שבמיניסוטה ארה"ב .
והשני דר לביו קיברנטיקה . חקר מערכות הגוף החי . מדען מקובל גדול ומפורסם בישראל.
 ספרים 
קבוצה
 ועשירייה.
 כל אלה הם שיעזרו לה לקלוט היכן היא נמצאת ולאן היא צריכה להגיע .

היא נמשכה ללמוד ולהבין את 
חכמת הרצון העליון שירד על סדר של שרשים, המשתלשלים ע"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה".

היכן  שנוהגים כלל, ופרט.

בכל כוחה ומאודה היא תשיג את המטרה שלשמה היא נבראה מפני שהיא אידיאליסטית בנשמתה . 
היא חיפשה משהו ששוה לחיות ולמות בעדו .

האישה שלו הזאת ,היא הרצון של הבורא שמלובש בה בגוף חי .
כל הוייתה והתנהגותה מסור לידי הרצון העליון .
 זה שמורה על הצעד הבא .המדרגה הבאה . האושר הנכסף ,הזיווג המושלם שהתראה עליהם אז כמו זוג אובססיבי ,כמו דבק מחבר, שאי אפשר להיפרד זה מזה . 

תשוקתם זה לזה בערה מזיווג לזיווג .כל העת היא נמשכת בניהם .
רוצה עוד טיפה ועוד ויותר
  
האישיות שלה התעצבה בהתחלה , מתוך גדילה בחברה אנושית , בעולם של חלום 
בין חלום לסיוטים. 
בין חלום טוב ,לחלום רע
 ונתקים ארוכים.

בעולם שמתנהג על פי חוקי טבע 
אך חוקי החברה בו מבוססים על האגואיזים ,האינדבידואליזים .

האישה שבו שהיא בעצם הנשמה 
האהבה שמסבבת ומקפת את שניהם 
אותו בשם ואותה בשם .
עימה  הוא נפגש כאילו במקרה כך סתם בדרכו

 מתראה לו בנשים,באמא שלו 
בבת שלו
אך בעיקר בשתי נשים .
 זו וזאת שהזכרתי לעיל.

זו שתלך עימו דרך האינדבידואליזים האגואיסטי הטבעי עד לבגידה .
וזאת האידיאליסטית הסמויה ,שתברח ממנו להרבה שנים .

ואולי תחזור בהקדם
 באם יתמזל מזלו והוא ימצא חן בעיני השם עוד בגלגול הזה .

 תהליך ההתעוררות שלו יהיה הדרגתי 
מפני שבלי רצון אין משיכה של המילוי העליון .
אין כפיה ברוחניות . 

 זאת האישה שברחה ממנו מפני שנפגעה לראות שהאביר שחיכתה לו כל השנים . מביט בעיניה ואומר לה זה לא אני האביר שלך . 
לכי לדרכך ואני לדרכי .
היי שלום .

 השאיפתה להגיע למדרגה הסופית שבהבנה. 
 מלשון "כי תשיג ידך".
היא לא שאיפה מבחירה אצלה . 
היא פשוט לא יכולה אחרת . 
זו ההקשבה ללב שלה מלידה.

 טרם שהדבר מתבהר לעינים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוש בידים, אין נקרא  "השגה", אלא מכונה בכינויים אחרים, כמו "הבנה", ו"השכלה", וכדומה.

היחסים הללו, אינם מתבארים כלל מהתחתון לעליון. 
כלומר, שבהסתכלות על הענפים התחתונים, אי אפשר להוציא מהם, שום הקש ודמיון כלל, על איזה דוגמא, בשרשיהם העליונים.

ולהיפך הוא, שמהעליון ילמד התחתון. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השרשים העליונים, כמות שהם ברוחניותם, למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. 
על דרך, שנתבאר במאמר "מהותה של חכמת הקבלה", אות ד' ד"ה "הממשיות שבחכמת הקבלה".

 ואחר, שמשיג היטב את השרשים העליונים, מדעתו, אפשר לו להסתכל בענפים, המוחשים שבעולם הזה, ולידע, איך כל ענף מתיחס אל שרשו, בעולם העליון, בכל סדריו, בכמות ואיכות.

ואחר שיודע, ומבין את כל זה היטב, אז נמצאת לו שפה משותפת, בינו ובין רבו. 

דהיינו, "שפת הענפים". אשר על פיה, יוכל החכם המקובל, למסור לו כל מחקרי החכמה, הנוהג בעולמות העליונים הרוחניים. 

  לעזר אלקי אנו צריכים אשר, הזוכה למציאת חן בעיניו ית', הריהו ית', ממלא אותו בחכמה בינה ודעת, להשכיל השגות עליונות. ואי אפשר להסתייע בזה, מעזרת בשר ודם, ולא כלום.

 אכן, אחר שמצא חן בעיניו ית', וזכה בהשגה העליונה, אז מוכן לבוא ולקבל מרחבי חכמת הקבלה, מפי מקובל חכם. כי עתה, יש לו עמו שפה משותפת, ולא זולת.

בהעלם לנו ידיעה קטנה בינתים, נחשכה בעדנו כל החכמה כולה, משום שכל עניניה קשורים חזק זה בזה, ומתלכדים לאחד ממש.

מוכרחים תמיד להביא, בדיוק אותו הענף או המקרה, המורה באצבע על שורשו העליון, בכל השיעור הנחוץ להענין. וגם מוכרחים להרחיב הדברים, עד שיספיקו להגדרה מדוייקת, לעיני חבריהם המעיינים.

"חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם: גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה".

בעל הסולם, מאמר "מהות חכמת הקבלה"

 

חכמת הקבלה היא בעצם השורש לכל המדעים, מפני שהיא מדברת על הכוח הכללי של כל המציאות, על הבורא. הכוח הזה מקיף את כל המציאות, הוא כולל את העולם שלנו ואת העולמות העליונים. כל מה שיש במציאות נכלל בכוח האחד הזה.

הקבלה מסבירה לנו איך הוא פועל, מה מטרתו, כיצד הוא מנהל אותנו ומה הוא רוצה מאיתנו. וכאשר אנחנו מגלים את הכוח הכללי ואת כל חלקיו שממלאים את המציאות כולה, אנחנו מבינים גם מה מטרת קיומו של כל חלק במציאות וכיצד להשתמש בו לטובה.

 

"עיקר הפלא שבחכמה זו היא ההתכללות שבה. כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתייחדים, עד שבאים בדבר אחד – הכול יכול וכוללם יחד".

0 תגובות
תחת עץ הזית
13/11/2020 19:52
איילת רחמים
אחותי הגדולה ואני התיישבנו תחת עץ הזית 
לכתוב לכם פוסט 

התחלנו במילים אם חסר לך משהו 
יעני לא בא לך למות באיטיות 

אז בחברות אפשר 
 לחיות ולמות כל יום מחדש ...
יעני להתחדש ולעורר רצונות ורגשות ובעיקר יחס וגישה נוספת לחסרונך.

במובן של להרגיש איך הרצון מתחדש בך 
יומיום ומוסיף לך טיפת רצון מהמצב הבא שלך .

כמו לקום בבוקר ולראות את הסנה שראה משה שהיה בוער אך לא אוכל .
שמחכה לך ...
שתפנה 
שתיגש 
שתראה ...

אחרת
תמות באיטיות
ואפילו לא תדע שמתת
 כי אולי בכלל אתה מת כבר מזמן .

אבל אם חסר לך משהו 
כמו להרגיש בחיים אומץ רגשי ,נפשי 
אז הזולת הוא האישיו ,ההוליווד שלך .
הבמה העולמית .

לכל אדם יש את הגישה שלו לזולת .
אנשים מחליפים גישות בהתאם להתפתחותם ולחשיבות שהם נותנים לזולת .

בהתאם ליכולת שלו לפתח את הגישה שלו לקשרים עם הזולת .
כיצור חברותי ,כמתמחה בחיבור של הפכים,ניגודים,דומים ...
כנשא של הרוח האוירה של העירבוב. 

ובאשר לחיים ומוות רגשי . 
מדובר על הרגשת חיים כשיש לי רצון להוציא מכוח אל הפועל את מה שאני משתוקק לו .
או שאין לי רצון ולא מחפש לרצות .
כמי שנמצא בתקופת חיים ללא חפץ.

מסתבר שאדם הוא כלי רגשי שופע ומושפע מכמה שיותר קרבה עם בני מינו.
הן על רקע מקצועי , משפחתי או בינאישי או בינלאומי . ...
0 תגובות
אב ובת ראש בקיר
12/11/2020 18:38
איילת רחמים
אב ובת ...
אבא של שירה מספר לה משהו חשוב שקרה לו היום ,אולם הוא מספר לה בינו לבין עצמו מפני ששירה לא פנויה לשמוע אותו היום . 

"הגיע לבית עוזרת בית חדשה .
היום זו הפעם השניה שלה בביתנו .

התנצלתי על בלוני החמצן בסלון 
סיפרתי לה שאני אחרי יציאה מקורונה וירוס 
שעברתי אישפוז שבועיים ושחררו אותי הביתה עם בלוני חמצן ותרגילים הדרגתיים לחזרה לשיגרה .

אם את פה גם היום זה סימן טוב אמרתי לה .
כן היא ענתה . נעים לי לעבוד אצלכם . 
גם לנו עניתי . 
שאלתי אותה אן היא ראתה אותך היום ? 
היא אמרה כן ראיתי אותה . היא בטח עלתה מהחדר ותוך שניות נעלמה ,אמרתי כשואל ... 
את יודעת ביתי אני נאלץ לרגל אחריך מאז שהפסקת לדבר איתנו . 

היא חייכה לי פעמיים שלוש אמרה העוזרת . היא היתה מאוד נעימה . 
התפלאתי ואמרתי כן ? יופי . מפני שאיתנו היא כבר לא מדברת ולא מחייכת . 
היא באה לרגע והולכת לענייניה . 

המשכתי להחביר במילים ולהביע הרגשתי . 
אומרים לי כולם תן לה את הזמן שלה ... 
אני מבין שהיא באיחור של כארבע שנים ,שהיא דילגה על תקופת המרי ...אז עכשיו היא מממשת אותה כנראה . 
 אבל אני לא יכול להיות לגמריי מנותק ממנה תקשורתית . אני מרגל אחריה לדעת מה קורה איתה ,מה שלומה . נראה שהיא ממש בסדר . 
אישיות חזקה . 

אז שאת אומרת שהיא חייכה והיתה נעימה אני מתפלא . ושמח . 
איתנו היא לא מוציאה מילה.

מעניין חשבתי בקול ,היא הייתה כזו דברנית שקראנו לה דיבורית .
היום היא ממשך ההפך .שותקת . 

מכירה את זה ,ענתה העוזרת . גם לי יש ילדה בת 22 . גם אנחנו עברנו תקופה שהיא מיעטה לדבר איתי . 
זו היתה תקופה שתסכלה אותי והעלתה בי המון שאלות והרגשה של  ראש בקיר . 

שמתי לב אמרה העוזרת שהנושא של ילדים בכלל ושל ביתכם בפרט הוא בבת עיניכם בביתכם. 
גם אישתך עוסקת בזה במקצועה כמחנכת בחינוך המיוחד .

זה נושא באמת יקר וחשוב מאוד להתפתחות האדם ומשמעותי לקשרים שיש לו עם האנשים החשובים בחייו . 
מכל שכן הורים ,אחים . 

0 תגובות
זיכרונות ילדות מהתיכון
11/11/2020 13:20
איילת רחמים
זכרונות ילדות עולים לי ...
יש אישה יפה ,רזה עם קול של ציפור . 
נראית חלושה אך היא הכי לא חלשה מכל המורים בביה"ס . האישה הכי עוצמתית . 
קוראים לה אסתר כהן .

כשהיא היתה רכזת השיכבה שלי
היא היתה גם מחנכת הכיתה שלי .

יש לי צורך היום להגיד לה תודה מיוחדת .

אני זוכרת שהיא קראה לי לחדרה ביום הולדתי 
הגישה לי עט מחיק וכרטיס ברכה .
היא כתבה שם ..ואני מאחלת לעצמי שיהיו לי  תלמידים כמוך .

הייתי בהלם לשמוע זאת . הרגשתי המומה 
כמוני ? איך יתכן .
אני תלמידה ככ לא מהשורה 
לא הראשונה וגם לא האחרונה .
אני פשוט לא תלמידה . 
אני פאקן דופקת כרטיס ...

הבטתי בעיניה בהשתאות כבוחנת ומוקירה תודה פתאום ראיתי למה היא התכוונה .
ראיתי שאסתר כהן רואה אותי . 
את הנשמה שלי ,את היחודיות שעימה אני מהלכת על האדמה הזאת . 

היא בעצם היתה הבנאדם הראשון שפירגן לי על זאת במילים . בגלוי . 
הסתרתי את שהתחולל בנפשי ולא גיליתי לאף אחד חוץ מליומני האישי את הצער שלי כלפי כל מה שאני רואה בעיני רוחי בעולם שלי . 

יש מצב שהרבה אנשים ראו זאת עלי במשהו ,אך רובם לא שמו זאת למעלה . 
היה לי ידיד בביה"ס שראה בי יופי מיוחד ופירגן  אך אף פעם לא דיברנו על זה . 
היה גם מישהו בכיתה שהתאהב בי אך לא ידע על מה ...אבל אהב ופירגן בדרכו ... 

חוץ מהם שהם שלושה וזה המון למי שמחפשת יום יום את עצמה ולא מוצאת יותר מליית ברירה .

הערכתי מאוד את הכנות של אסתר כהן . 
את עדינות הנפש אל מול תקיפות והבעת עמדה . 
היא הבינה תלמידים יותר משהתלמידים הבינו אותה . אבל כולם העריכו אותה . 

פעם שניה שהיא היממה אותי היתה כשהיא קראה לי לחדר המורים לפני טיול שנתי שהיה . והיא שאלה אם אני בסדר עם המלווים שיתלוו לטיול שלנו . מפני שאחד המלווים היה בחור מוסיקאי שגדול ממני בשש שנים , שהנוכחות שלו בביהס היתה כרוכה סביבי באופן לא גלוי . 
מסתבר שהיה גלוי למורים ...
עניתי כן ,אין בעיה . 
משהו בה דאג לי מלב של אמא . 

אתם יודעים לא כולם חשים חוסר הסכמה עם הבריאה . מהסוג שלא מניח לישון . 
 אצלי הביקורת היתה כזו שלא מניחה את הדעת באופן  יומיומי . 
לפני השינה נאלצתי לדבר בכתיבה עם היומן . הייתי מדברת וכותבת עם מי שלא יהיה ,זה שברא את הבריאה. ושואלת ובוחנת את התשובות שמגיעות כשאלות יותר ויותר בלתי נסבלות . 

בבית הספר לא לימדו על מה פועלים הכוחות בנפעל . וגם לא עסקו במחשבת הבריאה כמדע .
עסקו מעט מאוד בלדרוש התנהגות הולמת.

 מנהל בית ספרי היה איש משכמו ומעלה .הוא היה ידוע כדמות חינוכית מהפכנית . קרו לו אורן ז"ל 
הוא העביר לנו בביה"ס רוח של המושג ואהבת לרעך כמוך . 
זוכרים ? היינו צריכים לתפור תג של ואהבת..על החולצה . 
וגם יצאנו לשרת את הקהילה יום בשבוע במקום לימודים בכיתה . 
גם הגיעו אלינו צלמים מהעיתונות שצילמו בנעמ"ת . 
כמה ימים אחרי המתנה מאסתר כהן . תפסה אותי בהפסקה מיד איך שיצאנו בצלצול מהכיתה ,המורה ליה . מורה להיסטוריה . רוסיה חמודה .
הייתי בדיוק על המדרגה הראשונה לירידה מהקומה השניה . היא לקחה אותי הצידה  ושאלה איילת אפשר לעזור לך במשהו ? הכל בסדר ? .
אמרתי כן הכל בסדר למה את שואלת ? 
קיבלנו לעשות עבודה על נפוליאון . 
גזרתי תמונות מהאנציקלופדיה שאבא שלי הביא הביתה וגם מה שכתוב שם עליו והגשתי את העבודה . 
הרגשתי בליבי שבטח המורה היתה מעדיפה שאכתוב עליו יותר מאשר אעשה העתק הדבק... אבל זה ודאי נראה יפה וצבעוני אז קיבלתי מאה . 

חשבתי לעצמי למה ליה שאלה ? ואז הבנתי שכנראה גם לאסתר כהן אין מי שהוא שהיא יכולה לדבר איתו כך שיבין על מה היא מדברת ...
ליה הרגישה את מה שאסתר כהן שיתפה אותה אבל ,לא הבינה כלל ועיקר . 
צחקתי בליבי ואמרתי לעצמי ,סבבה לפחות יחס טוב והקלות יהיו לי מידי פעם . 
היתה מורה לביולוגיה לבורנטית שעבדו איתה במעבדה . יום אחד היא הודיע שהיא יוצאת לחופשת לידה . היה לי קשה לחשוב שלא אראה אותה יותר . הרגשתי צער של פרידה ומצד שני שימחה בשבילה,שהיא עומדת ללדת יצור נפלא ... 
קניתי לה מתנה והגשתי לה .

מאחר והיה לי ככ משעמם בכיתה שכאשר היה מורה שהצליח למשוך את תשומת ליבי ואהבתי ללמוד את החומר שהעביר ,הגבתי לזה בהערכת כבוד מיוחדת . 
היו כמה מורים כאלה שקניתי להם מתנה בסוף שנה . אחד מהם היה המורה לספורט אבי שמש . 
אני זוכרת שהייתי בכיתה ז'. בסוף השנה קניתי לו זר פרחים גדול וכתבתי איגרת תודה . סחבתי את אבא שלי לפתח ביתו והגשנו לו את הפרחים . 
מפני שבזכותו למדתי בכיתה ו לשחות ושחיתי די טוב. 
כשהגשתי למורה הלבורנטית שאני לא זוכרת את שמה .כשהגשתי לה את המתנה הייתי בהרגשת תיסכול . 
הרגשתי שאני שונאת אותה מפני שהיא לא ענתה לי על הציפייה . כי אהבתי את המקצוע וציפיתי שהיא תתן יותר מעצמה בלימוד, אבל היא היתה בהריון כנראה היא היתה כבדה מידי לציפייה שלי . 
אולם הגיע לה מבחינתי מתנה כי בכל זאת חיכיתי לשיעור מעבדה . 

המורה האחרון שאספר עליו בפוסט זה הוא מורה מדליק בשם בניש . המורה לתנך . 
כריזמתי ולוחם . הוא לימד את ספר עמוס בצורה ככ מהנה שזו היתה חוויה מרתקת . 

הוא לא קיבל ממני מתנה מפני ששמעתי שהוא התווכח והיתה מריבה לא נעימה בינו לבין אחי הבכור שהיה בי"ב באותה שנה . 
לא הבנתי בדיוק מה קרה אבל עצם האירוע הרחיק אותי מלהביע כלפיו יחס מיוחד . 
אבל עד היום אני זוכרת פסוקים יפים מספר עמוס הנביא ואת בניש עומד בכיתה ומלהיב בנועם את כולם . 

0 תגובות
מכתב שלא אשלח לו
10/11/2020 16:37
איילת רחמים
כנראה אין חשיבות לקשר שלנו 
 אני ,עדיין מוצאת חשיבות לתקשורת מרחוק .
למה ? 
כי בעקבות בירור שאני עושה עם עצמי 
בהקשר שלי אל מה שהרגשתי כלפיך וכלפי היחסים הקצרים שהיו לנו אני זוכה לדברים יפים .
להתקדמות אישית בדרכי .
שמתי לב שלך אין צורך בתהליך דומה . 
לא הגבת  ,לפניה שלי אליך כשסיפרתי לך שאני מתכוונת לפתוח את המקום בלבבי שנקרא אצלי אהבת חיי הראשונה. 
כמובן שאינני יכולה להכריח אותך לראות זאת בחשיבות . לכן נאלצתי לעשות עם זה עבודה בעצמי ,בלעדיך .
בתכלס מאז שהכרתיך לא הלכת עימי צעד אחד לעברי .לצורך שלי ,לרצון שלי . 
וגם עכשיו אתה בשלך שלך . 
גם אני לא יכולתי ללכת איתך או אחריך בתנאים שראיתי . 
דרכנו נפרדו . 
אני לא מצטערת על כך מעבר לעצב יפה שנשאר כניצוץ זוהר בליבי ומזכיר לי את יופיו של בורא .

 בעייני רוחי בך ראיתי בן אדם שלם .
מאז כשהכרנו נשארת בלבבי
 והבנתי אותך כמי 
שאין לו חיסרון למה שיש לי 
אין לו שאלות 
הוא חיפש וכבר ומצא לעצמו תשובות .

אתה פשוט היית יחסית אלי ,בשלום עם עצמך ועם החיים שלך .
אני להבדיל הייתי בהרגשת חיסרון גדול.
חיסרון שהתחיל מילדות ,בשאלות חיים ,שלא הניחו לי להמשיך לחיות בנחת ,ללא תשובות ,המיישבות אצלי את הדעת . 

שאלות שהנחו את כל המפגשים
 והאירועים והמצבים בחיי .

ברגע שחיסרון זה קיבל אצלי את המילוי שלו לשביעות רצוני ,התיישבה דעתי .
 
מצאתי אותו כחיסרון מוביל כמציין דרך 
משמעותי ראוי ומפרה אותי .

מאותו רגע אני אוהבת אותו ושומרת עליו ככזה . מחיסרון הוא נעשה לרצון  
מרצון לחפץ לב 
מחפץ לב למשאלות גדולות 
חובקות כל 
בחיבוק ונשיקה
 השתוקקות בערגה 
לזיווגים ללא הפסק . 

בדרכי פגשתי אותך .
 אז ... אחרי שעפתי מחלון החדר שלך 
 שהיתה לי בו פינה קטנה גם בארון הבגדים שלך
 מאז 
בתהליך החיפושים שלי  
שמתי לב שאני חיפשתי אותך ,באחרים .
רק בהבדל אחד 
שהבחור שיהיה הכי דומה לך 
במראה 
בהלך הרוח 
בהתנהגות 
בראש הטוב 
 ובלב  
יהיה גם כן רוצה אותי 
לא פחות משאני אותו . 

אני מבינה היום שמה שמחבר אנשים 
זה רצון משותף
 גם לכוונה משותפת יש חשיבות עצומה 
אתה יודע ...
לאן לכוון יחד ,את הרצון המשותף . 

היום הרצון שלי בכל הנוגע אליך 
הוא א. להסכים עם זה, שאין לנו רצון משותף יותר .

 שאם היה כזה,אז בגיל 19 ואתה בגיל 28 ... הוא היה כנראה מסווג ,לא בהתאמה ,זמני וחולף .

השאיר בי טעם טוב ,אך גם תחושת פיספוס .

אבל ביחס להיותו זמני וחולף ,תחושת הפיספוס מתפוגגת לה, מפני שאני כבר לא באותו רצון שהייתי .
 אני עצמי השתנתי .

 ההבנות שרכשתי ונבנתי מהן ,שינוי את השקפת  עולמי.
  אני פחות תופסת בידיים ורגליים את המתרחש ומתחולל בנפשי . 
רגשותיי פתוחים לחוויות חדשות מכוונות יותר ליעד שאליו רצוני להגיע . 
ב. 
אותך אני רואה כמי שהגיע ליעדו המושלם . 
יש לך כל מה שרצית
 ואם יש לך חלומות נוספים יש מצב שניפגש בהם כאנשים אחרים . 
קצת מכירים במשהו, כי היינו מאוהבים 
פעם ...לפני מלא שנים 
ברור לי כשמש שמבחינה פיזית אנחנו נמשכים מאוד זה לזה ,אך אינני רואה שהיום ,זה גורע מאיתנו ,אלא להפך . 
גם אם שנינו כל אחד מאיתנו לא פנוי לקשר שהגוף בו חלק ממשי .
לטעמי הפעם אוכל בגדול לשמור על גבולות . 

מפני שבדרכי הרוחנית רכשתי כוח של גבולות בנועם ובהחלטיות . 

אומרים אל תסמוך על עצמך עד יום מותך . 
אז גם זה קיים בנינו .
כלומר אין לי מה לסמוך על עצמי יותר מידי ,אבל במידה מסויימת אין לי ספק שעברתי אותך ביכולת הזו .

מצד הטבע ידוע שגברים הרבה יותר חלשים בגבולות המשיכה למין השני . 
אני עוד לומדת ועוסקת באיך הכי נכון ונפלא להתייחס לטבע שלי ,ושמתראה לי בזולתי 
על שני צדדיו הטבעיים .

מכל מקום אני לא רואה סיבה מצידך לרצות איזה קשר עימי . 
ואולי אתה גם חושש ומעדיף להתרחק מכל קשר עימי .
אתה לא עונה להודעות . 
גם להודעה עניינית . 

מה יש לך לקבל ממני ? שתרצה בקרבתי? 
מי שיש לו הכל ... 
ואם חסר לך משהו, זה אולי בתחום המקצועי  היצירתי 
אך אני לא מוכשרת על כלי נגינה רק חובבנית ... 
אבל אני כן יכולה להיות לך להשראה . 
למה לי ? 
כי אני רואה אותך יפה מראה וענוג . 
פשוט אוהבת את דמותך שבי .
 בלבבי . 
זהו .

היום בשבילי זה מספיק והותר . 

קח מה שתיקח אני לוקחת מה שאני אקח .
הכל בתכלס וירטואלי . מרחוק . 
בתוך חלום מתוק . בלי מין . בלי גוף . 

כשהמין והגוף מתערבים וצפים ,שם אני נהנית לראות איך הייתי מאה אחוז נקיה כלפיך .
 לא מינית כלל ועיקר רק רגשית .
 רק משתוקקת להיכבש על ידך . 
שתכבוש אותי . 
שתרצה אותי המון 
הכי הרבה כל הזמן כל היום וכל הלילה וגם בחלום .
 
שיהיו לנו יחד חוויות מהנות . 
שניקשר בחפץ לב . 
שנהיה זה לזה גם בכאב . 
שנאהב את כל מה ומי שהשני אוהב ... 
ככה 
בכיף .
טוב את המכתב הזה ודאי שלא אשלח לך 
היה לי צורך להביע הרגשה ...אולי געגוע 
או סתם לעבור מצב למצב הבא . 
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 27 28 הבא »