האם זה נכון לומר שזכר ונקבה הם שני כוחות הפוכים זה מזו .
אם נקח חשמל לצורך המחשה
בחשמל הוא פלוס היא מינוס .למה מינוס מיד מרגיש לי שלילי ופחות במשהו?
ולמה פלוס נחשב ליותר במשהו ?
הרי עצם היותם הפוכים זה לזה בתכונותיהם חייב להיות בניהם הרגש השוני באופן יחסי .אומנם שלכאורה אין יותר פלוס בפלוס ואין יותר מינוס במינוס. רק בניהם ניכר הפלוס שהוא המזרים וניכר המינוס שהוא המקבל ומה שזורם בניהם איננו, לא של הפלוס ולא של המינוס ,אלא של החיבור בניהם .והנגד שבאמצע מה איתו ? בלעדיו לא היה כוח לסגור מעגל .
ובעצם מה נותן הידע או המחשבות האלה ? בעצם כלום . כי האדם לא פועל מהשכל .האדם הוא כלי רגשי .הבטן שלו או במילים אחרות הלב שלו ,שבו הרצונות שלו והתכונות שלו הם אלו שמפעילים אותו . השכל משרת לרצון .השכל יכול להראות כמה שהבנאדם לא בן חורין . כמה שהוא מכור לעצמו ולא מרצונו בכלל . זה טבעו וכך נוצר .הסכסוך מתחיל כשבנאדם מרגיש את עצמו לישות בפני עצמו .מה שנקרא לאני " אגו .
כשאני מרגיש "אני" ומזדהה עם האני הזה ,כאילו שאני עשיתיני, אני נתקל בשקר הזה שוב ושוב .והשקר הזה מהתל בי ומצדיק אותי בשקרים יותר גדולים והבנאדם ,האני" שאני עימו מזוהה הולך לפסיכולוגים ולטיפולים ולתראפיות למיניהן ולעוד ועוד תרופות שיצילו אותו מעצמו . מפני שבנאדם לא יכול לחיות בלי הצדקה עצמית .
הכל יחסי ובן אדם מרגיש את עצמו ביחס לאחרים ורואה שכל האחרים בסדר ורק הוא לא שלם עם עצמו .
אדם שלומד את חכמת הקבלה מתחדש יום יום מתוך הזנה של נתונים ממחשבת הבריאה שבונים אותו ממתיקים את הרגשתו ומאירים את חשכת עולמו.
עד שיום בהיר אחד הוא עומד בתוך העיגול של עצמו ומבקש מעומק הלב :אני רוצה לצאת משליטת הטבע עלי ורוצה להיות בן חורין .אבל קודם לכן הוא היה חייב להודות בזה ,שהוא נשלט ושהוא יצור טבעי קטן במערכת טבע עולמית גלובאלית ואינטגראלית ורק הוא עם האגו שלו מבדיל עצמו ממנה ובמקום להתקשר עימה בקשרים נכונים הוא בורח מהאינטגראליות ומנתק עצמו ממנה בכל מיני ביקורת שלילית על הכל או על עצמו. וגם אז הוא לא אשם בזה, כי הוא חלק במערכת טבע שפועלת עליו וסוחפת אותו לתוכה בהתאם להסחות הדעת שהחברה מזינה אותו בה, באמצעות כלי התקשורת .
יום אביבי אחד מגיע חג פסח וכתוב שם .עבדים היינו לפרעה במצריים ויוציאנו ה' אלוקינו ביד חזקה ובזרוע נטויה ..
איפה הוא ה' הזה שהוציאנו ביד חזקה ובזרוע נטויה ועשה ניסים ונפלאות .כתוב שראתה שיפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי
אולי בכל זאת שווה לחפש אותו והפעם גם למצוא . למצוא באמת ולא בסיפורים והגדות למצוא, בדעת ובפנימיות .לא בידיעה חולפת אלא בדעת . כלומר בחקירה עצמית . מתוך המסע של אדם להכרה את החוקיות הפועלת בבריאה ואת הקשר של זה עם פנימיותו עצמו.
אדם בתוך עצמו הוא גר.
חכמת הקבלה מביאה אדם לראות את עצמו מבפנים ומגבשת בו כוחות לפרוץ את המעגל הסגור הזה בקוים ישרים וקוים מתעגלים ועוד... עד שהוא מקבל יסודות חזקים למצוא את הקשרים הנכונים בינו לבין כל המתראה לפניו כמחוצה לו .
.כתוב בתורה על פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו . וכתוב שפרעה עוד אמר
"לי יאורי ואני עשיתיני ...
מעניין מאוד..?! האמירות המצטלוות האלה מזכירות מישהו ... ?
יתכן שהתורה כתובה עלי ?..עלינו ?
חשיבות וגדלות הבורא או החיים ניתנה לסביבה. לכן יש חשיבות לאיזו סביבה אני משתייך .כי ממנה אני ניזון מהערכים שלה ממה שהיא מחשיבה כערך ראוי ונכון לחיות על פיו. אם הסביבה מעריכה אינדבידואליזים ומודדת אותו בכסף ואת זה היא מכבדת וכל השאר לא מעניין ,זה האלוהים שלה ,אז התוצאה פירוד ועבדות ופירוק הקשרים המחוייבים במערכת הטבע התקינה כגון זוגיות ,משפחה, חברה, מדינה .הערך המוביל הופך לערך עליון בקרב הכלל .
הפרטים יוצרים את הכלל.
ואם החברה מעריכה את האלטרואיזים כערך מוביל ומודדת אותו בעזרה הדדית ומכבדת את ההשפעה וכל השאר הם ערכים שעל הדרך מסתדרים בהתאמה וזה האלוהים שלה, אז התוצאה נעשית בהתאם לחוקי הטבע הגלובאלי אינטגראלי שקיים כסביבת חיי האדם בעולם .אז כל פרט ופרט וכולם ככלל יזכו להרגיש את גדלות הפלא שבטבע, כאשר האדם כחברה, כקבוצה אחת מקושר עם החיים בטבע בקשרים נכונים ומעודדים להדדיות ולזרימה ,זה כמו לפתוח סכר שחסם באבן את הנהרות הנשפכים אל הגן האנושי ומכיילים את חשכת עולמו הצר למרחב קיום מופלא.
פרט שנולד כחלק נפרד ואינדבידואלי ובזכות הכלל הפועל בטבע בצורה אלטרואיסטית נכנס לתוכה כמו לתוך רחם האם שהיה בה בטרם יצא לאויר העולם .וכעת בתוך רחם האם הגלובאלית אינטגראלית הוא מתפתח להיות חלק שמח ומעודד לתרום לה את חלקו ולהיות חלק בלתי נפרד ממנה וודאי שיטפח רגשות אהבה כלפי הבורא וודאי שפנימיותו תתעשר ותסגל יכולות שלא היו מתגלים בצורה הקודמת .
ומי יתן שנגיע ליום בו נברך ברוך שאמר והיה העולם.
;){kind=link}