בגיל עשרים ו..הייתי בניו יורק ישראלית שמחפשת את עצמה ... באיזה מוצש נפגשתי עם חברים ישראלים ומישהו מהם אמר בואו נלך לסעודת מלוה מלכה אצל קרליבך.שאלתי מה זה מלוה מלכה ? אמרו הדתיים מלווים את צאת השבת ,הנשמה היתרה בשירים וסעודה .הבית של קרליבך פתוח לישראלים במלוה מלכה. סליחה אמרתי אני לא מכירה לא אותו ולא את המלכה.הבת שלו היתה בין החברים ואמרה זה אבא שלי הוא איש אוהב ישראל זה ישמח אותו .שיכנעו גם ככה בסתר ליבי קיויתי לפגוש ישראלים כלבבי בעיר הזאת .היינו אני ואחי .הגענו .איך שנכנסנו לסלון קיבלנו מכת אוירה משכרת חושים .
חברה צעירים שנראים כמו לכל אחד תרמיל קטן על גב עוד רגע והם על איזה הר או צוק ביערות הגייאנט של ארה"ב . כולם בנים בנות מרגישים על הפנים שלהם שהם לא מכירים אחד את השני אך הלב פתוח ושמח על ההזדמנות לשבת יחד ולשיר שירים מהארץ שהשארנו רגע מאחורינו.
קרליבך ניגן ושר ניגונים שפרטו על מיתרי הנשמה .הקול שלו ככ חמים ופשוט וקרוב .בלי גינונים בלי מחיצות .היה ערב קסום .
מי לא מכיר את המנגינה המפורסמת והאהובה שהלחין שלמה קרליבך (1994-1925) לתפילת 'והאר עינינו'?
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ,
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְלא נֵבושׁ (וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵל) לְעולָם וָעֶד.
הפסוקים הללו לקוחים מתוך ברכת 'אהבה רבה' שאותה אומרים לפני קריאת שמע בתפילת שחרית. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי הראשון שהתקיים בשנת 1969 וזכה במקום הראשון. שרה אותו אז להקת 'השלושרים' – בני אמדורסקי, חנן יובל ושלום חנוך.
שלמה קרליבך עצמו אהב גם הוא את השיר וכלל אותו לראשונה בתקליטו 'והאר עינינו' שיצא בשנת 1970.
השיר והמנגינה התחבבו בכל החוגים, חילוניים כחרדיים, ודומני שאין נער או נערה בישראל שאינם יודעים לשיר אותו. השיר פופולרי במיוחד כ'שיר הקפות' בשמחת תורה
;){kind=link}