מה נשתנה הלילה הזה
ילדים לבושים חגיגי ומשחקים בגדולים
זה מעביר בתמימות מתוקה
תקוה לעתיד נאור .
המתיקות שלהם כובשת .
זה מזכיר לי את הולדת הבת הראשונה שלי
,זו שעשתה אותי אמא .
איזה עוצמת רגשות מרעידה ומזעזעת את הלב
בכל מבט על העולל הקטן שנולד
וכולו בידיים שלי .
יש יותר הצילו מזה ?
אך זה קשה ,אז מיד זה מתכסה
בשכבות הגנה ,
אצלי זו היסטריה דחוקה וכבושה .
הצורך בביטחון ,באמונה, לאחוז באיזו הבטחה .
ככה קיבל אצלי דחיפה
הצורך הנורא באלוהים
,שיהיה דחוף ,היום ,על פני האדמה
ויקיים כל הבטחה שהבטיח
כשברא את הבריאה .
אחרי שנים של תהיה ,
איכה ,איה הערבות
איה ,השחר שמפציע מכל חשכות?
חגים מסתובבים סביבינו
כמו סביבונים ,נופלים וקמים .
אבל הרגע הגדול הזה
שנתפס שזה הכל כמחזה
הרגע הגדול הזה שתורת אמת
מתחילה לעורר את הרצון לשינוי .
להתחיל לשנות יחס קודם כל כלפי האל .
לא לדרוש שירד אלינו אוירון
אלא לדרוש שאצלי בלב האוירון ישלח מסרים מתוקנים למרום .
;){kind=link}