כנס אמריקה לטינית
מושכים מאור המחזיר למוטב
הכח שלי בזולת , אם אני מגדילה אותו
אני גודלת מתרחבת מתעצמת מבפנים.
ביכולת שלי לרומם את האחד .
בתוכינו אחד שהוא רצון זר לי .
גם האגו שלי הוא זר לי .
כל תופעה שאין לי עליה שליטה היא זרה לנפשי העדינה .
נפשי כעפר לכל תהיה .
האני שעימו אני מזוהה בנימי נפשי איננו הזר שפועל בי .
אני מבחינה בו באופני השליטה שלו עלי ועל החברים שלי ועל העולם כולו .
אני שחפצה לקבל מקום בחיי שיהיה בשליטה שלי .באויר שאני נושמת ,ברצון הלב שלי ולא ברצון הזר ההוא .
אני בשקט מבקשת להדביק את עצמי לרצון הזר שבחברים שלי .
כי הם רוצים כמוני ,
מקום משלנו.מעצמנו.
כי החברים שלי הם כן רואים אותי ורוצים את החלק שלי בפזל האנושי .
החברים שלי מעריכים את האחד שפועל בהם ובד בבד מגדילים ומעריכים את האני שלנו המשותף שרוצה לעמוד איתנים מנגד .
הם עושים זאת בהזדהות עם האגו המשותף שמתגלה .
שזה כבר לא אותו אגו אישי שהיה מקושר לטבע ,לרצון המוטבע בו ,אלא זה כבר אגו מופרד מהאחד ,שכולל שני רצונות הזרים .
להשפיע ולקבל .
לאני החדש שנולד לנו בחברה יש מרכז עשירייה והוא כבר ישות בפני עצמה .
ישות גאה ושמחה ,פתוחה לקבל שבים .
היא פרי גן העדן .היא לוקחת מקום של עדנה מהנשמה הכללית וזורעת בו זרעים חדשים ,שלא היו קודם בגן .
אלה הם זרעים של כח משותף מחכמת הקבלה.
כח שמקבל בהסכמה והצדקה את הטבע הראשון
ומטפח גן של שושנים ועצי אפרסמונים מטבע השני .
שניהם יחד מהלכים בגן לאור היום .
והכל אחד ויש גם שני כלול באחד על גלגלים ואופנים שגורמים להרגשה מופלאה .
הרגשה שמאירה את האור שנאחז בפתילה .
האחד עם השני , לא מסתלק ולא מסלק את הזר שנמצא שם בגן והיה שם קודם ויהיה לעד .
פתאום הזר הזה הוא גם כן ה"אני הנסתר
ההיא ,הילדה הקטנה שאני
שבכתה בלילות על שלא נוהגים עימה
בהבנה וברחמים .
אותה ילדה שנפלה ממרומים
שראתה אלוקים חיים.
שדיברה אליו ,והוא ענה לה .
שהחשיבה אותו,
שידעה שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים .
הוא אמר לה ביתי ,בכל את .
אב רם על כל גויים אנוכי .
אתן לך הכל .
אך עליך לרדת למטה
לרעות בשדות הזרים
ללקוט שושנים
זה שאומר הרב ללקט איברים שהתדלדלו מנשמתך .
כולם חלקים של נשמה אחת .
את נבחרת להיות מאספת ,נכללת ,מובילת דרך .
יחד עם החברים שבגן .
רק לך הם מחכים .
כולם חכמים ,כולם נבונים, כולם יודעים את התורה .
לכי לך יפתי ,רעייתי ,תמתי ,הרועה בשושנים .
.צאי בעקבי הצאן ורעי את דודייך.
אהבה בתענוגים .
וידעת היום והשיבות אל לבבך, כי הויה הוא האלוקים .
;){kind=link}