אני רוצה לעורר בעולם את הילדה הקטנה שבלול . היא משחקת ואני ישובה לידה ובוכקת.
אני לא שלמה עם המשפחה . במיוחד לא עם אמא שחושבת שרק היא פה מחליטה .
אני רוצה להוציא את אחותי התינוקת מהלול או להיכנס לתוכו ולהיות ביחד איתה . אמא לא מרשה . אני נכנסת אני לא שומעת בקולה ומיד יוצאת כדי שלא תהיה מהומה .
אני יושבת לידה ורואה את הנצח מאיר לי מרחוק.אני לא מבינה איפה הוא נעלם .למה הוא לא בא לפה להסביר לאמא, .שאני רואה מה שהיא לא רואה .
ואז אני מחליטה לשמור את זה בסוד.
כי אני מבינה שרק אני אותו רואה ואחרים לא .
עכשיו כשאני שמה לב שהוא שם אותי סוף סוף בסביבה של אנשים כמוני .
שרואים אותו ולא מתעלמים ממנו .
אז אני שמחה ומאושרת .
עכשיו אני רוצה לעורר את הילדה איילת שנעלמה .
אני קצת ילדה קופצנית . אני לא הולכת אני קופצת מדלגת .
מיהוא זה יורד מהר גלעד מדלג על ההרים ?
בוא עימי יחד נדלג על הר מאוד גבוהה .למה לא . שווה לנו . אבל איך ? זה כבר לא יכול לקרות ברגליים כצבי או כעופר האיילים . אנחנו כבר צריכים כנפיים . כנפי נשרים .
יש לנו גוזלים .
בוא נישא אותם ונעשה מה שכתוב בספר הספרים .
בוא אהוב יקר נברך ברוך שאמר והיה העולם .
למה היא שוב בוכה . אבל כבר סיכמנו שהגילוי בהסתרה . שככה זה נכון אחרת לא תתקיים בריאה .
ובכל זאת היא בוכה . היא לא רוצה להיפרד אומנם שהיא כבר נפרדת אבל כמו מטומטמת לב היא בוכיה . על מה את בוכה ?
על שאתה נסתר . גדלותך יופייך הדרך .אהבתך .כפות ידיך הגדולות
נועם הילוכך .עדינות וקשב .
איש של שלום .
גם אם היית פה ,לא היית מחשיב את גדלותך .
כי אתה פשוט וענב אתה אדם פשוט וזה הכל .
כשהתלבשת בגוף מהדרגות הקודמות נשבית בתוכו וקיימת רק אותו . ואיפה אבא היה ?
פוסל ומבטל כל רוח טועה .במקום לברר ולאתר רוח נכונה . למה לא רצית ? למה לא נמשכת לעצמך האמיתי . לנעים שסיפרת עליו .
כשישבנו בבית החולים .אתה על כסא גלגלים . ימיך ספורים ואתה לא מדבר על זה .
לא תפסת שאתה עומד להיפרד מהגוף ?
אמרת כשאצא תקנו לי רכב חדש.
דליה אמרה כן בטח אבא איזה רכב אתה רוצה ?
וסיפרת שאתה שונא הפליות . שאמא שלך עשתה הפליות בינך לבין האחים שלך .והרגשת עם זה לא בטוב .
גם אותי אמא הפלתה במשפחה .
אותך אמא שלך הפליתה כביכול לטובה ואותי כביכול לרעה .
הייתי כבשה שחורה במשפחה ואתה מגלה לי עכשיו שאתה לא אוהב הפליה ,אז איך הסכמת איתה ? למה לא הצלחת לתקן את זה .
האם בכלל ניסית ?
אני ראיתי שאתה לא מסתדר איתה בכלל בהשקפת העולם .
אבל גם ראיתי שלא ניסית להבין אותה או להבין את עצמך ולראות איך להצליח בצורה נעימה להעביר אותה .
איפה שלא הלך לך בנועם לא יצאת במלחמה .
אף פעם לא נלחמת על שלך .
ואני יצאתי בדיוק ההפך . נלחמת בכל הכח על שלי .
אבל אני מבחינה בתכונה שלך מיוחדת שבכל זאת הצלחתי למדשוך לעצמי לאחרונה .
היא מתקיימת בי בנועם הזה שלך .
אתמול אסתר חיה חיבקה אותי לשלום ואמרה אמא אני לא רוצה לעורר בך געגוע כואב, אבל בכל זאת אני אגיד לך .
בחיבוק שלך הרגשתי את סבא .
הנועם הזה ,השלום הזה ,השקט שאצלך הוא דממה שקטה .לא רועשת . בשקט ובנועם הזה כמו שהיה לך . אני עכשיו עושה מלחמה .
וזו הצלחה כבירה בשבילנו אבא יקר שלי .
הפסקתי להילחם בכח .
גם הפסקתי להפנות אצבע מאשימה .
בתוכי אני מחכה ומצפה ,שהוא ירים אותנו גבוהה
שהוא ירד ,ימשך ויתעבר בנו באופנים התואמים לו .
זו עבודה שלו .
אני אוהבת אותך אבא .
אני לא כועסת ומאשימה אותך על הטבע והייצר שניהל אותך ,מבלי שמצאת את הקשר למטרת הבריאה .
כל אחד שייך לתכלית הבריאה ,משורש נשמה שלו .
אני רק מחבקת אותך, גם עכשיו ,כשאתה בלי גוף בשר וחי .אתה רוח טובה לעולם שלנו .
והיא תמיד חסרה .
העולם שלנו אוהב אנשים בעלי נפש ורוח שקטה וקשובה .
הסביבה שמתפתחת תדע כבר להכיל אנשים כמוך ולגדל אותם ,להיות בהשפעה, כמורה דרך להוציא את יופיים לכלל . ולא להישאר בבחינת בהמה .
דש וחיבוק לך אבא שלי אהוב ויקר .
;){kind=link}