עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני צופה בערוץ קבלה לעם של בני ברוך
הערוץ שמכין אותי לחיים באמת ובכיף
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
בלילה  (1)
ארכיון
קישורים לעיון

חג אינטימי

09/06/2019 13:00
איילת רחמים
חג מתן תורה בשבילי הוא חג אינטימי. 
יש לי נטיה לחגוג אותו ביני לבין עצמי.
 אולם כאשר מוציאים ספר תורה מארון הקודש לרחובות ומתחילים לעשות הקפות ולרקוד איתו זה מרגש אותי .
אני מהמרפסת מסתכלת וכל הרגשות שלי פתאום אוהדים מתעצמים ,בא לי לרוץ מהר לרדת במדרגות ולרקוד איתם. 
מרגש אותי שאנשים פשוטים, שמחים שניתנה תורה . יוצאים לרחוב ורוקדים סביבה. מפגינים את השמחה שלהם על שניתנה תורה. והשמחה הזאת מתעצמת בליבי, על שנכתבה תורה.
 כשאני קוראת בתורה  ויש כל כך הרבה כתבים שנכתבו מהתורה,מספר הספרים היסודי הזה שנקרא חומש.
  כל כך הרבה ספרים שמדברים על פנימיות התורה ,בשבילי הם ציוני דרך.  כל תקופה בחיים שלי נתקלתי במשבר ומצאתי ספר תורה שפחות או יותר דיבר לליבי וביאר לי משהו מפנימיות התורה ובמשהו הצליח לחדור ללב שלי אבל לא סגר לי את הפינה החשוכה ביותר שהרגשתי. 
עד שהגעתי לשלב בחיים שהייתי מוכנה לאמת לאמיתה. ונפל לידיים שלי ספר שחדר כמו אינפוזיה היישר לורידים. 
 הדברים נגעו בלב ליבו של שורש החיים שלי שורש הכאב.

 באותה תקופה הייתי אמא לשתי בנות שאחת הייתה בכיתה גימל  והשניה הייתה תינוקת בת 3 ואני לא אשכח את השבת הזו שהספר הספציפי הזה ,ספרון קטן תמים ,נפל לי לידיים שלי, ממש במקרה.

 זה היה יום שישי , הלכתי לאחותי שהייתה אז שכנה שלי. הלכתי עם ביתי הקטנה, בעגלה.  אחותי הייתה בדיוק במעבר דירה . 
הגעתי אליה והבית היה כולו ארוז בקופסאות .
על המדף נשאר ספרון כזה קטן כחול,כתוב עליו שמעתי" אמרתי לאחותי מה זה הסיפרון הזה?  זה ספר שאחותנו הקטנה הביאה לה .
 נראה לי שאת תאהבי אתו,  את יכולה לקחת.אם את רוצה . פתחתי עמוד ככה איפה שיצא, התחלתי לקרוא, לראות אם זה מדבר אליי בכללל.

 פתאום הרגשתי שאני צוללת לתוך הספר.
כל הסביבה שקטה לרגע באופן מוחלט וכל כולי בנאמר שם. 
 קראתי קראתי ולא יכולתי לעזוב את הספר . אני שומעת מרחוק את אחותי ככה ברקע קוראת לי איילת ,איילת . אני בתוך הספר אני שומעת אותה עוד פעם איילת את יכולה לקחת אותו אם את רוצה . עצרתי רגע את הקריאה ,סגרתי את הספר ,הכנסתי אותו לתיק אמרתי לה ביי .
הייתי חייבת להגיע הביתה לפתוח שוב את הדבר הזה שנפל לי לידיים.

אני זוכרת שאני יורדת במעלית עם העגלה  מתחילה ללכת, לרדת לכיוון הבית,והספר בתיק. אני לא יכולה לחכות מלפתוח את הספר .
אז אני פותחת אותו בדרך.  יד אחת על הספר יד אחת על העגלה. אני הולכת לאט לאט וקוראת בספר. עד שהגעתי הביתה. 

הספרון לא ירד לי מהידיים עד למחרת. קראתי בו כמו שקוראים רומן . כשהייתי צריכה להכין לילדה בקבוק מטרנה, יד אחת מחזיקה בספר  יד אחת מכינה בקבוק .יד אחת מחזיקה את התינוקת, יד אחת קוראת בספר .לא יכולתי להניח את הספר הזה .

כולי בחוויה מעצימה ופתאום דמעות שוטפות את פניי.הדמעות מפריעות לי לראות את הכתוב. אני ממשיכה לקרוא ומבקשת מעצמי פליז לא לבכות עכשיו זה מפריע.  

 .הספרון נגמר ואני מתחילה שוב מהתחלה. וככה כל השבת עד הצהריים. 
בצהריי יום שבת  הנחתי את הספרון פתוח רק לרגע. לעכל לעצור רגע.
 ואני מוצאת את עצמי עומדת ומרגישה בדיוק מה בוער לי כרגע. מה לא מתיישב טוב בחיים שלי כרגע. מה נמצא אצלי בהרגשה שהתעלמתי ולא שמתי לב ודחיתי ושאני מייד צריכה לבדוק מה קורה שם.

  היה משהו שקשור לבת הבכורה שלי. 
לפתע יצאה ממני תפילה.פרצה מליבי הבעה רגשית ללא התייפחות. דיבור ישר ביני לבין לא יודעת מי. הרגשתי שאני מדברת עם מישהו שאחראי על כל מה שקורה פה איתי. כאילו מישהו שפועל בי ,שאפשר אפילו להאשים אותו בכל מה שקורה, אולי אפילו להודות לו על מה שקורה. הרגשתי שאני מדברת עם אלוהים.

 זה לא פעם ראשונה שהרגשתי שאני מדברת עם אלוהים ,אבל הרגעים האלה זה תמיד רגעים מאוד חזקים בחוויה של אדם . שהוא פתאום מדבר מעומק הלב והוא מרגיש, שהוא הכי קרוב לעצמו ושהוא לא לבד.

 בסוף הספר היה כתוב מאיפה הספר ,מס' טלפון של בני ברוך. כמובן שלמחרת הרמתי לשם טלפון והתעניינתי .ענה לי מישהו נחמד, אמר יש לנו קמפוסים ,יש קבוצות לימוד ,אפשר לבוא להתרשם וכן ,ככה ,מאז אני מחוברת לכתבים של רב"ש .ברוך שלום הלוי אשלג,שכתב את הספר הזה .ממה שהוא שמע מאבא שלו בעל הסולם יהודה לייב הלוי אשלג

. התוודעתי לעוד כתבים שמחברים אותי כל כך להרגשה הפנימית ביותר שלי ,מסבירים לי בדיוק איפה אני נופלת. את מה לחזק כדי להרים את המצב הנוכחי שלי. 

אני אוהבת לפתוח ספר ככה באקראי ,ככה אני נעזרת בספרים האלה וכמובן שהצטרפתי לקמפוס התחלתי ללמוד את יסודות חכמת הקבלה ועל זאת אני רוצה להגיד תודה .
לכן אני כותבת את הפוסט הזה ,כי הדבר הזה הספרים האלה ,הכתבים האלה, הצילו אותי הצילו את החיים שלי מכאב ,מבלבול ,מדחי לדחי בשאלות של למה, בלי מענה שסיפק אותי. מחוסר יכולת להתמודד עם שאלות קשות .

אז אשרינו שזכינו ,שזכיתי שיש בעולם שלי אנשים ענקי רוח שחיו את החיים שלהם בחקירה מעמיקה, את טבע האדם והבריאה .

כמו שיש מדענים שחוקרים את הטבע וממציאים תרופות להרבה מחלות ,אני מצאתי בחיים שלי בעולם שלי ,מדען שמצא תרופה למחלה שלי. באמת תודה מקרב לב.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: