החיים שלי נעשים יותר מעניינים ומהנים
כשייש לי קשרים טובים עם אחרים.
הייתי אפילו מדייקת ואומרת שחיבור עם אחרים מפרה אותי.
ולפעמים עוברים אלי רגשות ומחשבות של אנשים שהייתי בחברתם, אפילו אם לא דיברנו הרבה. משהו מהם הורגש אצלי, הפעיל בי יחס אחר כלפי עצמי, כלפי העולם, כלפי בכלל.
ואז כשאני חוזרת לביתי, למיטתי, אני מרגישה שחיי חברה בדמיוני היו פעם הרבה יותר מבטיחים משהם היום.
אולי שנות השבעים יחזרו פתאום
אנשים יצאו לרחובות
לא בשביל קוטג או דירות
אלא בשביל לחיות ולהיות
קצת יותר קרובים.
קצת יותר מחוברים
אולי אפילו קצת יותר משוחחים.
על מה נדבר?
אולי קצת שיחות נפש.
אולי קצת על אהבה אחרת.
לאו דווקא על אהבה מינית
אולי אנחנו כבר נושקים לדור
שיכול לדבר על הכל.
גם על אהבה שהפכה לסיסמא
אולי על רעך שהוא במשהו כמוך...
ועל האמונה הטפלה שיום יבוא
נפריח אותה כמו יונה למרום
ונביא בעצמנו את זה היום.
;){kind=link}