עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני צופה בערוץ קבלה לעם של בני ברוך
הערוץ שמכין אותי לחיים באמת ובכיף
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
בלילה  (1)
ארכיון
קישורים לעיון

באהבה לנצח

28/06/2019 19:36
איילת רחמים
אהבה שנתפסת על פערים .
בין מצוי לרצוי
בתוך אותם רגעים של רגשות סותרים .

צומת כפר שמריהו 
 כשהצומת הייתה אז  ,בלי רמזורים ,בלי גשר 
גם לא כיכר 

,אם היינו על אופנוע הסיכוי לא להיתקל בתאונה הזו 
, היה יותר גבוהה .

נזכרתי בו באופנוען שלי .
האהבה הגדולה של חיי 
נהרג בתאונת אופנוע.

אולי הוא היה בן הזוג שלי משמיים 


חשבתי שאני בת הזוג שהוא ציפה וחיכה והשתוקק לפגוש  בחיים  .

בדרך לים לחוף סידני עלי 
אחד החופים שנשאר בהם טבע מהמם ביופיו .
 הצוקים שם גבוהים .הסלעים מסתירים את מה ששנינו
 רוצים להסתיר והים שם כמו אי חלומי 
המים כחולים ירוקים בצבעים עמוקים.

מכונית על הכביש המהיר מצפון לדרום ,
צומת כפר שמריהו ,פוגעת ברכב 
,נכנסת בדלת שבה אני יושבת
 אבדה הכרתי באותה שניה ,עד שהגענו לבית החולים 
בניידת לטיפול נמרץ חזרה הכרתי לפרקים
 אני זוכרת שהיה חשוב לי לוודא 
שלא קרה כלום רציני לרגליים שלי .

כשידעתי בוודאות שהכל כשורה,ככה בשקט בחוסר ההכרה 
היה לי בדוק שכלום רע לא קרה . הכל בסדר .
בבית החולים הבנתי ש
נסדק לי אגן הירכיים ונשברו חמש צלעות .

אבל נשארתי בחיים.
 אבל הוא ,אהובי 
 איכה? 
 החבר שנהג לא קיבל שריטה ,הנהג שנכנס בנו לא קיבל שריטה 
,הרכב שלו הלך טוטאל לוסט .
 הייתי רגועה ,כי הייתי בטוחה שלא קרה לרגליים שלי כלום .

נזכרתי בו באהוב ליבי שנעלם לי 
פתאום אני 
חושבת אולי אתחיל לבקר שם ?
אולי אקנה פרחים ואביא לו 
אולי הוא יתרצה ויצא ,יעלה,ויבוא.
ונתחיל גלגול חיים חדש .

אבל אז ,שוב יהיה פה בנינו פער .
פער גיליים . 
זה אבוד בגלגול הזה?
 זה אבוד בשלב הזה של חיי לקבל את שניהם באהבה?
גוף ונפש .

מה נותר לי 
באשר אליו ?

אין ברירה נותרה רק הרוח והנשמה .
אם  לא איתו ,בעתיו,במחיצתו אעבור את השלב הזה, 
בסיפור האהבה שלי ,בחיים האלה
 .אצטרך בלית ברירה ,להפנות את תשומת ליבי ,
לפחות בשלב זה, לקשר שביני לבין בוראי.

לדלג על הביקורים בבית העלמין 
לא צריך פרחים .
 פשוט אמשוך את רוחו של זה שכתב את העלילה .
בתקוה וציפייה שאל נשמתי אשוב  ואליך אשיבה .
פשוט כי אין ברירה.

עברו שלושים ושתיים שנים מאז שנפרדנו.
הרצון ,הכאב,הזכרון שנותר הוא רק 
איך הייתי ככ חדורת תשוקה ורצון למימוש האהבה הגדולה הזו .

למה התאהבתי בגבר לא לי ?
במשיכה ,וכימיה מטורפת.
מה בגג האהבה הזו תקוע ,עד כדי כך 
שהיא נשארה תלויה שם ,מכורה 
לא יכולה לעבור יחד עימו לפתח גן עדן מקדם .

הפרידה שמגיעה ברגעי השיא.
לא חייבת להיות סופנית .
גוררת אחריה פגיעה ,כאב ,צער 
כי זה התחיל מתקוה ,צפיה,השתוקקות לאיחוד ,לחיבור,לאהבה.
הותירה 
פער שהולך ונפער ביני לבין התשוקות הכי בוערות שבי .

אהובי מחמד ליבי ונפשי 
תשוקתי וכל הרגש הזה שבי צריך לעבור לזה 
שהשאיר לכל אחד מאיתנו ,את החלק הקשה של הלחם .
לאכול אותו לבד . 

התחלנו יחד . 
אתה התחלת ,זה התחיל ממך . 
זה חייב להסתיים בך. ...
איכה ? בוא אלי ,
 לצמצם פערים לסגור רווחים
 ולהתחבק בנשיקה לנצח נצחים.

סיציליאנה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: