עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני צופה בערוץ קבלה לעם של בני ברוך
הערוץ שמכין אותי לחיים באמת ובכיף
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
בלילה  (1)
ארכיון
קישורים לעיון

כובע עצמי

26/07/2019 11:12
איילת רחמים




 . 

אני עובדת כמנקה .בחרתי בעבודה הזו כשנעשיתי אמא . לפני כן עבדתי במשרד לעורכי דין במחלקת נזיקין .ניהלתי את המחלקה הזו וכשנולדה ביתי הבכורה רציתי להיות אמא .המקצוע אמא לתינוקת המהממת הזו שנולדה לי פתאום קסם לי יותר מכל תפקיד אחר בעולם. 

עזבתי את העבודה במשרד והתענגתי על גידול התינוקת שלי . קוראים לה סולי . נשמה שלי . וכשהיא הגיע לגיל גן . חיפשתי עבודה ומצאתי במכולת קו של עוזרת בית שעוזבת את הישוב שגרתי בו .לקחתי את הקו הזה ומצאתי  את משק הבית כמקצוע שהכי יתאים לי בתור אמא . 

יש עלי מינימום לחץ של זמנים . מינימום לחץ של העדרות מהעבודה במקרה של מחלה . ומינימום לחץ של שעות עבודה . 

ככה אני אוספת את ביתי מהגן ואני האמא והמטפלת והמבשלת והמנקה והדואגת לחייה החברתיים שיהיו פוריים והכל נפלא . 

היום סולי בת 22 וביתי הקטנה בת 16 והמקצוע אמא לא נגמר ,זה לכל החיים רק שפחות צריכים אותי בבית .התפנו לי שעות של יום .

היום מצאתי בעבודה כובע של מטיילי הרים שהיה למסירה . איזה כובע מושקע . זה כובע שלא יעוף ברוח ולא יחנוק את הראש יש לו פתחי אוורור ויש לו כל מה שכובע צריך כדי להגן מפני השמש והרוח בטיול בטבע.

אני לא הייתי קונה כובע כזה ,כי אני צועדת כמה מטרים לתחנת האוטובוס הקרובה ויותר מזה אני לא נחשפת לשמש . אבל לקחתי .

היום בדרך לעבודה חשבתי לעצמי הכובע הזה אכן מתאים ונכון לראש שלי .טוב שלקחתי אותו .כי כשאני בדרך לתחנת האוטובוס יש עלייה קשה והשמש חזקה וקופחת אם הייתי בטבע ועל איזה הר במרחב וודאי שהייתי מרגישה שאני בהרפתקאה והקושי היה לי לאתגר, כי אני זו שבחרתי לטייל על הר גבוהה. אבל עכשיו ,כאן בדרך לעבודה המחשבות שלי לא ככ בעד הטבע וההרים ויופיו של העולם .

אני בעל כורחי עובדת, אז אני אצטרך גם היום לעשות מהכובע מטיילים שקיבלתי ,כובע קסמים . כדי שיעבור עלי יום נעים ואחזור הביתה כמו אחרי טיול ולא כמו אחרי מסע אלונקות

לכן לקחתי את כובע המטיילים שהיה למסירה וכעת אני חושבת על איזה הר אעלה כדי למצות את מעלותיו של הכובע היקר הזה ...

בואו איתי ונעלה יחד להר הטבע . באמת . יש הר הטבע של בני אדם שנקרא שליליות ,שנאה,קנאה,ועוד ועוד רגשות שליליים על החיים ועל בני אדם ועל הכל גם על מי שברא את הבריאה . כולנו נתקלים בשליליות במיוחד במערכות היחסים שיש לנו . בתור אמא רואים זאת בין האחים בבית ובין החברים של הילדים בבית הספר ובתכלס מעצם החיים של בנאדם שכל רגע בזמן צריך לצלוח את ההר הזה .הר שמשנה את מצב הרוח ,מכעיס מקניט ומאיים .

יש כובע מיוחד לזה . זה כובע שאני בעצמי וכל אחד בעצמו צריך להתאים אותו על הראש ,בהתאם לזולת. 

זה כובע 

שלא יעוף ברוח ושלא צריך לרדוף אחריו .קוראים לו אוירה . 

 האוירה שבין הנפשות ,בנינו אוירה המאפשרת הבעה רגשית ומענה לשון תומך מפרגן מעודד למרות שלפעמים האצבע המאשימה מופנית כלפי, אני מזכירה לזולת שאין אשמים ומה שנאמר הוא לא נגד אף אחד . אדם הוא עולם קטן ועם הרגשה לא מתווכחים. 

רק חיבוק ולפעמים גם להרים על הידיים כמו אבא או אמא  שמרימים את הילד שלהם על הידיים ברגעים הקשים.

ואז כולם רגועים והיחסים בנינו נעשים עוד יותר אוהבים

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: