פרפר הלב
כשהייתי ילדה הרגשתי איבוד קשר עם החברה בכלל . הרגשתי זרה בעולם .
בליבי פנימה קיוויתי שלפחות אמצא קשר עם מישהו אחד ,שיבין אותי ויאהב אותי למרות ועל אף הבעייה הלא קטנה שיש לי עם החיים .
קיוויתי ליום בו אוכל לחיות כמו בנאדם שבולע את הרוק שבפה ולמרות שלפעמים זה כמו לבלוע צפרדעים ,אבל הוא מסוגל גם לנשום אויר נקי מהשמיים וגם לבלוע את הרוק באותה נשימה . ובלב שלו ציפייה ותקווה לפגוש את היפה מכל וכל ,לא פחות מאת האל הכל יכול בכבודו ובעצמו .
חשבתי ,אולי ביחד עם בן זוג ,באהבה אוכל לקיים חיים נורמליים ,בד בבד עם צורך פנימי נפשי ,שהחברה מתייחסת אליה כלא נורמאלית לגלות את מי שברא אלה ושם אותי בתוכם .
שמעתי מאחורי גבי אנשים אומרים איילת מחפשת את עצמה .
האוויר הנקי שיכולתי לקחת מידי פעם היה בספרי הגות וחיפוש אידיאולוגיה ששוה לחיות בשבילה .
בגיל 19 אני חיילת בשלישות ,בחיל קשר עושה משמרות .יום אחד בחזור הביתה בדיוק ברגע שאני מגיעה למדרגות שעולות לדירה השכורה שלי ושל בן זוגי ,מגיע עם האופנוע שלו השכן שגר ממול .הכניסה לשער חצר ביתו נמצאת במעבר של הכניסה למדרגות של הדירה שלי .
נתקלנו זה בזה .
הפרפר שפירפר בליבי בזמן ההשתהות שלו לבקש להחליף עימי כמה מילים של שכנות טובה .גרם לי לתדהמה . וואו חשבתי לעצמי איזה יפה הוא .לא חלמתי שאפגוש בו באמת. כל הילדות שלי חיכיתי לרגע שהוא יופיע ואיך יהיה כשהוא יראה אותי ומה הוא יגיד ואיך הוא יתפעל ויתרגש שהחיים הפגישו אותנו .על זה חשבתי ,אבל על שזה אכן יקרה בגיל 19 שבסופו של סיפור אמצא אהבה נכזבת שרק אלוקים יכול לרפא.
לזה לא ציפיתי.
השכן הזה העיר לי פרפר בלב שלא יודע להפסיק לפרפר, אולם כבר ישבה שם בלב שלי פנימה נקודה שחורה ,שכולה ציפייה למשהו טוב אבל מהולה בכאב וחיסרון למשהו לא ברור
מצד אחד חיכיתי וציפיתי בליבי לפגוש אותו כאילו במקרה ,כמו בעליה למדרגות לדירה שלי ,שנהיה שוב רק שנינו ,על אותה נקודת אדמה משותפת . ומצד שני עשיתי כל שיכולתי שלא להיתקל בו .בשכן החתיך ההורס בריאות הזה .
אני עולה לדירה אחרי משמרת בצבא .קומה שניה והוא ממול בבית קרקע מהמם .צמחיה עבותה מקיפה את הבית .איך שאני מגיעה הביתה ,הוא היה מתיישב על הפסנתר ומנגן לי סרנדות .
איזו צרה אלוהים אדירים . נכון חיכיתי לאביר הזה .כנראה חלמתי בהקיץ ,שהוא יהיה מרפא לכל מחסור וכאב . כנראה ציפיתי למצוא בזוגיות את האהבה הגדולה שבתוכה יש ידידות וגם תשוקה . שהוא ואני נפצח יחד את חידת הצער שטמון בליבה של האישה .
אבל למה ככה ,למה כשאני כבר תפוסה במערכת יחסים עם ידיד טוב עוד מבית הספר .עברנו יחד דרך וכעת היא מתפצלת .
חצי שנה של סרנדות וסכסוך פנימי ללכת עם פרפר הלב או למות עם הנורמאליות הבלתי נסבלת של החיים.
לו ידעתי איך סיפור האהבה הזה יסתיים ,כנראה שלא הייתי נכנסת לתוכו .
היום אחרי שחלפו שלושים שנה של פרידה מהשכן שהיה אהבת חיי הנכזבת .
הוא הקים משפחה משלו אני הקמתי משפחה משלי .הוא התגרש גם אני התגרשתי .עדיין אין מצב שהחיים יתנו לנו להיות שוב זוג .
מה שאני עברתי בשלושים השנים שחלפו בלעדיו היה שנים של הרפתקאה קסומה לגילוי האמת והאהבה שנעלמה עם הרוח .
היה זה יום חורפי גשום .היום שבו פתחתי את החלון של חדר השינה שלנו,אחרי שהיינו זוג כשנתיים ויצאתי לבלי שוב .
;){kind=link}