הבורא גדול ...הוא גם מגנט ... בשדה החיים
שמעי קטע . מיום שישי האחרון מרחפת מעלינו שיחה ללא מילים על אהבה ומערכת יחסים .מהסוג של זוגיות פלונטרים ,הנושא הנכזב ההוא משחר ילדותינו אנו הבנות ... לא משנה כרגע בדיוק לאן הגענו עם זה .התאהבות ,פרידות,נישואין,גירושין,מה שבטוח זה שאנחנו עדיין בחיפושים .
גם אם זנחנו זאת מאחורינו ברגעים לא קצרים, כביכול כמעט ולא מפלרטטים עם המין השני .עדיין הוא יושב שם על אבן אולי על סלע ,אולי אפילו על איזה צוק גיברלטר ומחכה .
נדמה לי לא פעם שללא ספק הוא לה מחכה .
שמעי אור יפה ,חברה מיוחדת שלי ,גם איתך להיות חברה זה לא פשוט, זה די מורכב . את עסוקה ,בדברים סופר חשובים ,גם אני כמו כל הנשים בעולם ,אנחנו עסוקות עד אפס מקום .ובשביל לדבר קצת מהלב . מלב אל לב זה לפעמים סוג של הפקה . אין לי ממש רגע שנופל נכון, לקריאת פוסט ארוך ,אבל מאחר ויום כיפור מחר ,מה שיתן סוג של הרגשה שיש פתאום את כל הזמן שבעולם ,יהיה שקט תעשייתי מושלם . לא טלויזיה לא קולות חריגים , יגדל הסיכוי לעבור על מה שלא יצא לקרוא , אני כותבת לך באמונה שעוד מילה, עוד שיתוף קטן מצידי , יערבב אותי טיפה נוספת עם השיער הבלונדיני הגולש שלך . אני אוהבת את מה שאת שואפת אליו וגם את חוסר הנגיעה שלך ,לעוד טיפה של קירבה לזר . ההקדמה הזאת חברה אהובה, היתה כדי להגיד לך שהשיחה שלנו אתמול בלילה ,זוכרת שאמרתי לך שבאה לי ממך השראה למילות כמיהה ושלחתי לך לראות ? אז זה היה ככ מהלב שלי ,אולי מהנשמה ואת אמרת "תמיד תקשיבי ללב ולבטן הם אף פעם לא טועים ". ואני דווקא הסתובבתי לישון עם אמירה אחרת שאמרת קודם לכן. כתבת לי בווטסאפ , "אממממ... אני פשוט רומנטיקנית חסרת תקנה, אני מאמינה ויודעת שכשזה זה אז זה זה. אין שאלות. הכל פשוט מתאים ונופל למקום. זאת לא אשלייה, זה פשוט... הכרחיות שמסתדרת. אחרי זה תמיד יש עבודה אבל יצא לי כבר להרגיש מה זה ״כשזה זה״. זה קיים וזה כל כך פשוט כשזה זה, שאין שאלות .זה לא מסובך, ולא פוגע ולא כואב ולא כלום. זה פשוט."
אני קמתי הבוקר כולי באוירה של דיליי.קול פנימי אומר לי תני רגע מת לאהבה, תני לה .
לפני שיצאתי לעבודה ישבתי עם כוס קפה בסלון והקשבתי לשיר של עומר אדם "אבא " הוא אומר שם "בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר .
כל הדרך לאוטובוס הייתי בחיפוש הזה מאיפה להתחיל איתו לדבר ? כולם מברכים השבוע בגמר חתימה טובה .אז הכנתי קליפ קצר וגם שרתי מה שבא לי באותו רגע .ככה בתחנה ,מחכה לקו 145 . אני עולה לאוטובוס ,הקליפ נשלח לערוץ יוטיוב שלי ,שאין בו ממש עניין לציבור
אבל הוא שלי וזה מתאים לנישה המופנמת שבאישיות שלי .
במהלך הנסיעה השמש נכנסה מהחלון ,גרמה לי לקום .
קמתי לצד השני של המושבים ממלמלת .פתאום אני קולטת חתיך בוהמי בכסאות של הצד המוצל מחייך ומהנהן על המילמולים שלי כתומך בי ובכל מילמוליי .רבע שעה של נסיעה באוטובוס .הגענו .שנינו יורדים באותה תחנה .
ממולינו קיוסק עם כמה שולחנות קפה וטוטו לוטו . התיישבנו על כוס קפה אקראי של בוקר מחוייך .אני לא מאמינה שמשהו במה שהוא אמר הביא אותי להקריא לו את מה שכתבתי אתמול בשתים עשרה בלילה בהשראתך .
"תראה אותי ותחייך . ובמיוחד תזהר כשאתה פוסע צעד קדימה לעברי . סתם תיזהר . לא מתקיפה חלילה דווקא להפך תזהר להרגיש שהצעד שפסעת קדימה שלח לך בחזרה את הרגש שמצפה לצעד הבא ...לפני כן תשאר רק בלראות אותי ...להרגיש מרחוק ... ולחייך .
[: כי מה שיש בנינו זה כמיהה למשהו שנקרא אהבה .אבל בנינו זה עובד במשיכה ודחיה לבנה . כן משיכה חייכנית ודחיה לבנה . הוא אמר לי אנחנו היום קיבלנו את הקפה של החיים . אני לא חושב שיש מישהו בעולם שלא מצפה בחיים שלו לקפה כזה באיזה בוקר שהתחיל לכאורה כשאר הבקרים .
זהו ממי סיפרתי לך עוד רגע מהרגעים בחיים שממגנט משהו ששייך לתבלין מסויים שהושם על ההרגשה , רגע לפני השינה .
;){kind=link}