אני לא זוכרת את המילים
אני זוכרת הרגשה .
זה קרה אתמול
שוחחנו שיחת הכרות בטלפון
מצאנו אחד את השני באתר הכרויות
לא ציפית לשוחח עם בחור אינטיליגנטי
אמרתי לו שחששתי שמעבר לקו ידבר איתי מישהו ואני לא אדע מאיזה מקום הוא מדבר ...
הוא ענה שהוא מבין את ההרגשה הזו . הוא סיפר שגם הוא חשש מהשיחה הראשונה .לקח לו זמן להתגבר על הרתיעה .
כשהסתיימה שיחה מאוד זורמת נעימה ומעניינת חשבתי לעצמי רגע
למה לא ציפיתי שהאהוב האגדי שלי ,האביר על הסוס הלבן יכול להיות אינטיליגנט גם ?
אולי זה משום שבלב שלי האהבה פרמיטיבית ?
אולי הלב לא ממהר לרוץ עם הקידמה ואכזבותיה .
אולי הלב נשאר תמים ומטומטם, אחרת מה הפלא שאהבה ואינטיליגנציה עדיין לא משלבים אצלי ידיים ?
או אולי מפני שאני מרגישה אינטיליגנטית מבוזבזת ודרכו פתאום שמעתי איך האינטיליגנציה היא מימוש פוטנציאל .
שגם הפוטנציאל של הלב יכול להיפתח ולגלות שהוא לא מחפש הרים וגבעות .
וזו בעצם האינטיליגנציה שלו .
להיות פשוט לב אנושי שצריך לחבק את הדובי
;){kind=link}