שאלתי היום חברה שלי מה היא מרגישה בעקבות המצב .כתבתי את דבריה ,כך הם נשמעו .
לי אישית היה קשה מאוד עם החיים מאז שנולדתי .לא התחברתי לחברה ולמדינה שלי .בחזון התחברתי לרצון של ישראל להיות עם חופשי עצמאי ,אבל בפועל הרגשתי זרה ברחובות .
הרגשתי יום יום שאני מצפה לעולם אחר ,לחברה אחרת ,לעסקים אחרים . אני זוכרת את עצמי הולכת ברחוב בדרך הביתה מבית הספר וחושבת לעצמי ואומרת לעצמי כשאגדל אני לא רוצה להיות איזה מקצוע .
אני רוצה אושר .
נטול תחרות דורסנית נטול מלחמות דם . אני רוצה שלום אמיתי .
יום רדף יום חיייתי את חיי בעל כורחי ,במעין בידוד רגשי . עשיתי מה שהייתי חייבת לעשות כדי לחיות ,לא הסתגרתי מהחברה ,הייתי כמו כולם בסה"כ ,אבל בפנים בלב הרגשתי בידוד.
פתאום היום כל העולם נמצא באותו מצב כמוני . כולם בבידוד .
פעם כשהייתי חושבת על מדינות נחשלות כאב לי הלב ורציתי שהעולם כולו ידאג להם ולא ידעתי איך לעזור . מלבד תפילה לא היה לי מה לתת .
עם הזמן התחלתי ללמוד על מהות החיים מכתבי בעל הסולם . מאמרים כגון השלום בעולם , מאמר החירות ,בניין החברה העתידית ועוד מאמרים מאירי עיניים .
היום אני רואה שאני לא בבידוד .אני בדיד קטן מסך כל בדידי האנושות .
שכולנו במשחק בדידים אחד.
כפי הנראה עלינו לבנות מעצמנו דמות אדם אחד .שיש לו לב ומוח אחד כללי ומוסכם על כולם . שוה נפש לכולם . שנמצא את השוה והמאחד בנינו ולא את המפריד והשונה .
אחרי שנמצא את השוה לכולנו כבני אדם אחד ,בלב ונפש נוכל ליצור מהשוני שבכל אחד את היחודיות המגוונת שיש בכל אחד ואחד . אבל קודם נצא ממקום של רצון משותף להכיר בכוח השויון שמאחד את האנושות . שהשוני לא יהיה בעוכרנו ,וחלילה לגירעון . לא תחרות הרסנית ונצלנית ,לא מלחמות עם הרע שבאגואיזים הטבוע באדם ,אלא לאמץ שיטת תיקון שתכוון אותנו לראות בשונה ,תוספת חשובה לבניין חברה עולמית מאוחדת .
שכל אחד ואחד יכיר בתועלת שלו לכלל ,כאשר הוא בעד הכלל ותורם את חלקו היחודי לכלל .
ניצור חברה שהאוירה הכללית שלה היא אוירה אחרת ,לא עויינת ,לא הישרדותית .אוירה של שלום .
נייצר בנינו קשרים חדשים בהם אחד משלים את השני ורואה בשני את ההזדמנות שלו להתחבר לכלל ולרכוש כוח השפעה ואהבה מעל השנאה ופירוד שנמצאים בו כפרט .
;){kind=link}