המורה שלי אמר בשבת משהו שעורר אותי לחשוב .
כדי להעביר קצת ממה שעבר לי במחשבה היפה הזאת
אספר לכם על התרשמותי מטלנובלות תורכיות שאני רואה.
תראו איך מורי הגדיר אהבה .תראו כמה יפה . "אהבה זה לא שאני אוהב מישהו ומישהו אוהב אותי, אלא ששנינו יחד מגלים מה שמשותף בתוך הרגשות האלה- וזה נקרא אהבה.
בטלנובלה תורכית
הזוג המאושר ,באהבה גדולה ושלמה רגע אחד בכל הסרט
כל שאר הסרט מאותו רגע ועד דלא ידע
רואים אותם ברגשות מעורבים .
בתוך אירועים מאתגרים.
ברגשות הפוכים
כמו למשל האישה בורחת והוא קורא אותה, כמי שאוהבת אותו ורוצה רק אותו .
מבחינתו יש משהו חיצוני ,שהוא חייב לעזור לה לפתור.
זה מה שגורם לה לברוח ממנו או לדחות אותו .
אז הוא שמתרגם זאת כאהבה מבחינתו הוא שומר עליה .
הוא ,עוקב לראות מה ומי מפריע לה . הוא עושה מעשי גבורה ומציל אותה מכל מיני מצבים ...
והיא
אותה מראים איך היא חולמת עליו לפני השינה
ומסתכלת בגעגוע וליטוף חם על מזכרת שהוא נתן לה .
והיא ככ רוצה שהאהבה הזאת אכן תתממש ותצייר לה את חלומותיה באושר ועושר .
אך בתוך כל התהליך בכי וצחוק .
תקוה והתגברות על יאוש .
פחד ואמון מלא .
כל מיני רגשות מתחלפים שבאים בניגודים .
מה זה ?
זה יחסים.
יסורי אהבה "
השתדלות והבעת הרצון לבנות קשר בל ינתק.
בתוך הניגודים של הרגשות שחווים .
שאני גם רוצה אותו קרוב וגם מרחיקה .
שאני בוטחת בו וגם רועדת בדאגה שלעולם לא ניפרד.
שלפעמים אני עם הפנים אליו ולפעמים עם הגב .
כך או כך אני איתו הוא בלבבי ,
מתגעגעת אליו גם כשאני בחיבוק איתו .
והוא
הוא תמיד
אבל תמיד בזרועות פתוחות .
גם כלפי השלילי שהיא מביעה ,הוא מתרגם זאת כרוחות של אהבה ולא כמשהו רע .
וגם כשהוא נפגע הוא מביע זאת ממקום שמשתף רגש שגם היא מכירה .
ואפילו יש בניהם צחוקים על עצמם .
וככול שהסידרה מתקדמת מתחילים לראות את ההקשרים של מה שהם שניהם חווים .
ואת הדמיון בין המצבים .
לכאורה כל אחד עבר ועובר אירועים שונים, אך כשהם נפגשים הרגשות האלה משותפים . כי הם מבחינים ברגשות הדומים לשני ומאמתים אותם או מבהירים אותם איפה שהיתה הטעיה ,והם חשבו על השני שהוא לא כן.
ההרגשה שהאחד חווה כלפי השני מעוררת זה לזה רגש מוכר .
שמאותת לנו
כן לא טוב רע עוד די קשור לא קשור ....
בסרטים התורכיים יש המון שימת לב ויחס כלפי שפת הגוף . כלפי המימיקה והתקשורת פנים מול פנים .
אני אוהבת לראות איך שהם לא נכנסים זה לדברים של זה .
הבן אדם יכול להיות שאומר דברים שהאוזן בקושי יכולה לסבול לשמוע ,שהוא נגיד עוד רגע מתאבד והשני מקשיב עד הסוף
ואז עונה .
זה כנראה יש רק בסרטים .
כמה אנחנו משתיקים זה את זה בחיים ...?
בסידרה אפשר לראות איך נבנית ההתקשרות הרגשית ,האיכפתיות .
אומנם שהם על פני רגשות אשם .
מה שנקרא "פרות קדושות ...
ובעיקר בעיקר והחשוב מכל זו ההבחנה שמה שאני מרגישה מהבן זוג
מכל מה שאני חווה ,זה בעצם רגש שלי שהתעורר דרכו .
כשזה רגשות טובים ,אז זורמים ומעלים בקודש ... מה שנקרא מתלהבים ומוסיפים בדברים יפים...
אך כשזה רגש שמעורר בי משהו שלילי דווקא אז מהשלילי יוצא הכי מתוק .
מעז יצא מתוק כמו שכתוב איפה שהוא בחומש.
אך שלילי זה אזור סכנה ...
מהרגשות השליליים בתוך מערכת יחסים
מתפתחת הקרבה האינטימית.במידה בה מתייחסים אליהם לנכון .
פה צריכים ללמוד יחד להכיר איך הטבע עובד .
איך החשמל עובר בנינו .
פלוס ומינוס משלימים זרם מעגלי מעבירים חשמל אולם באמצע יש נגד אחרת הם מקצרים .
תחשבו על זה ...
מה זה הנגד הזה ביחסים ,המתאם הזה ...
ותגידו .
נפתח זאת אם זה מעניין אתכם .
[29.11, 21:41] איילת רחמים: בסוף אלה שחוו את כל הרגשות האלה והתנהלו בתוך מערכת יחסים שעברה דרך ,בה הם השתנו וגדלו ,הכירו וחוו חוויות בהשפעה זה על זה . בסוף הם רואים את ההקשרים של אמת ושקר . טוב ורע . טעויות ומעשים טובים . רגשות דומים . בחכמת הקבלה אנחנו אומרים שמתגלה לנו איך הכל בתוכי . הזולת גם הוא בתוכי . ש"אני לא יכולה לראות מה שיש מחוצה לי ,כי אני סובייקטיבית .כמה אובייקטיבית שארצה להיות בסופו של דבר האני משוחד במובן של סובייקטיבי, מפני שהוא חווה את הדברים ומרגיש את עצמו ,את ההרגשה שלו כלפי הקורות אותו .
[29.11, 21:44] איילת רחמים: הצופה רואה את כל הדמויות ואת הטעויות ואת התוכניות ואת המחשבות והרגשות ועוד ועוד את הכל של כל הדמויות . לעומת זה שחווה זאת ברגע נתון .
;){kind=link}