פעם כשהיית קטנה ...
העולם הגדול ,היה בדמיון
יפה ירוק ציפורים מצייצות
ממטרות משקות את הדשא .
הבקרים והלילות מתחלפים בלי הפרעות .
כיף לקום בבוקר לעוד יום ולישון בלי לחשוש
ידעת רק לפקוח עיניים ולהסתקרן .
הפלא הזה שלא ידעת מה הוא ,הורגש בך כל יום ,כמו משהו שעליך לחקור ,לגלות.
עמק של רקפות מתחת לסלעים לבנים . כלניות מפוזרות . חרציות בגבעות ומדרונים .
ברושים ואלונים וריח של אדמה רטובה באויר.
אין פחד ,אין דאגה למרות ההתרחקות הגדולה מהבית ,מהשכונה .
רק כשהשמש עומדת לשקוע את נזכרת שצריכים לחזור מהר הביתה ,כי אמא כנראה דואגת .
אנחנו משפחה חמה אמא תמיד אמרה.
שישה ילדים בבית קטן .אבא שקט ונעים אמא יפה ושחקנית מעולה .
;){kind=link}