עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

יקיצו שוכני עפר

30/12/2017 09:39
איילת רחמים
יקיצו שוכני עפר 
בינה שמקבלת תבונה באשר להעלמה 
לרוקע הארץ על המים .
 מתרצה בהסכמה ,הבנה ,אומנם שמעשה הבריאה הוא נורא שבנוראות, משום הפירוד מאהוב ליבנו 
כמו ניתוק ,התרחקות, שבירה ריסוק הלב המשותף
 כשהיינו זה בזה כאחד .
ודאי שההפרדה, ההסתלקות ,ההתרחקות אינה רצויה לזוג האוהב. 
אולם מחוייב היה להיעשות כך .
אחרת לא היתה מציאות לזוג ,לשניים לקיים בניהם ארץ ושמיים . 
שזה נעשה לטובה ואומנם שזו מכה איומה. נורא שבנוראות .
להיפרד להתרחק ,להתנתק ולו לצורך מעבר ובניית בית  
ולו לצורך התקדמות ביצירת הקשרים המבורכים, המרוממים נפש ומצהילים הגוף, שכן בא ורואה האהוב את האוהב 
איך לצורך נעלה הופרדנו בראשונה 
ובכל שניה נעים יחד כמו נשימה .
קרוב ורחוק בשמירה הדוקה 
סביב נקודת החיבור הנאבדת ושבה להתקרבות עד לדבקות 
נאבדת ושבה הכי שיכולה לקרבה הנכונה 
עד להגיעה לדבקות המזווגת אותה איתו 
לזוגיות להדדיות 
בעדות בנצחיות
 ודאי לא בשביל עצמה לעצמה 
כי לא עזב השם נשמת אדם בבריאתו 
אלא פינה מקום לקיום ותוקף אהבתו . 
פתח אוצרות ביתו וחילק לרוצים בדבקותו . 
שידבקו שוב השניים 
ההולכים יחד 
שהפירוד אינו להפריד לעצמו, אלא לקרב לקשר
בזה אחר זה . 
בקשרים מתחדשים ומשאירים תמיד מקום לקיומם המשותף 
כשניים 
זוג עיניים .
שני חדרי הלב המשותף 
לכבוד הנשמה שבקרבם
 והשם מעליהם, סביבם ובתוכם 
גדול נישא ורם .
 ויתגלו הקשרים הפעולות המעשים 
המכוונים לחיבורים, עד לחיבור האחרון 
שמדביק את התחתון עם העליון 
בקשר בל ינתק
 ומתחדש בפריה ורביה ועליה לאין סוף 
החלוץ והמאסף 
יקיצו שוכני עפר 
בינה שמקבלת תבונה באשר להעלמה 
לרוקע הארץ על המים .
 מתרצה בהסכמה ,הבנה ,אומנם שמעשה הבריאה הוא נורא שבנוראות, משום הפירוד מאהוב ליבנו 
כמו ניתוק ,התרחקות, שבירה ריסוק הלב המשותף
 כשהיינו זה בזה כאחד .
ודאי שההפרדה, ההסתלקות ,ההתרחקות אינה רצויה לזוג האוהב. 
אולם מחוייב היה להיעשות כך .
אחרת לא היתה מציאות לזוג ,לשניים לקיים בניהם ארץ ושמיים . 
שזה נעשה לטובה ואומנם שזו מכה איומה. נורא שבנוראות .
להיפרד להתרחק ,להתנתק ולו לצורך מעבר ובניית בית  
ולו לצורך התקדמות ביצירת הקשרים המבורכים, המרוממים נפש ומצהילים הגוף, שכן בא ורואה האהוב את האוהב 
איך לצורך נעלה הופרדנו בראשונה 
ובכל שניה נעים יחד כמו נשימה .
קרוב ורחוק בשמירה הדוקה 
סביב נקודת החיבור הנאבדת ושבה להתקרבות עד לדבקות 
נאבדת ושבה הכי שיכולה לקרבה הנכונה 
עד להגיעה לדבקות המזווגת אותה איתו 
לזוגיות להדדיות 
בעדות בנצחיות
 ודאי לא בשביל עצמה לעצמה 
כי לא עזב השם נשמת אדם בבריאתו 
אלא פינה מקום לקיום ותוקף אהבתו . 
פתח אוצרות ביתו וחילק לרוצים בדבקותו . 
שידבקו שוב השניים 
ההולכים יחד 
שהפירוד אינו להפריד לעצמו, אלא לקרב לקשר
בזה אחר זה . 
בקשרים מתחדשים ומשאירים תמיד מקום לקיומם המשותף 
כשניים 
זוג עיניים .
שני חדרי הלב המשותף 
לכבוד הנשמה שבקרבם
 והשם מעליהם, סביבם ובתוכם 
גדול נישא ורם .
 ויתגלו הקשרים הפעולות המעשים 
המכוונים לחיבורים, עד לחיבור האחרון 
שמדביק את התחתון עם העליון 
בקשר בל ינתק
 ומתחדש בפריה ורביה ועליה לאין סוף 
החלוץ והמאסף 
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: